כשהייתי ילד קטן, הייתה לנו בריכת שחייה קטנה בחצר. זה היה המקום שבו אני ואחי בילינו את רוב הקיץ שלנו - צוללים לתוך המים הצוננים, משקיטים את חום השמש היוקדת. היו ימים שבהם היינו מתחרים מי יכול לשחות הכי מהר או מי מצליח לקפוץ בצורה הכי מצחיקה. כל קפיצה הייתה מביאה איתה גלי צחוק והתרגשות, שכל כך קשה להסביר במילים.
עם השנים שהבריכה נשתלה בזיכרון שלי כאחת מהנקודות המאושרות של הילדות. אבל מה שבאמת מאוד חשוב לי לשתף זה לא רק הפאן שבשחייה אלא גם התובנות שצמחו מאותה תקופה פשוטה ומתוקה.
שמתי לב שכמו בבריכה, גם בחיים יש רגעים שאנחנו צריכים לצלול אליהם, להתמודד עם התנגדויות וזרמים לא צפויים. לפעמים אנחנו מנסים להימנע מהמכשולים ושוחים לאורך הקצה, במקום לקחת נשימה עמוקה ולקפוץ למעמקים - זו ההזדמנות האמיתית לגלות משהו חדש על עצמנו.
אם יש לי טיפ אחד לתת לכם - תמיד תמצאו זמן לבריכה שלכם! בין אם זו בריכת שחייה ציבורית בעיר, או אפילו כורסה נוחה לגמרי בבית מול סרט טוב. כי כמו המים שלנו שטוענים אותנו בכוחות חדשים בכל קיץ מחדש, כך גם רגעי רוגע ונמיכות רוח יכולים להזרים לנו השראה לרגעים הקדושים בתקופת החיים הזו.
אז בפעם הבאה שאתם פוגשים בריכת מים (או בצורתה הלאומית של כוס תה בנעימות), זכרו ללכת איתם עד הסוף ולהתנסות בלי פחד - החיים הם בדיוק כמו שחיה: לפעמים צריך לצלול בעיניים פתוחות וליהנות מהנוף שמתחת לפני השטח.
