לא מזמן מצאתי את עצמי מבקר בספריה המקומית, מקום שהפך כמעט לארכיאולוגיה של זיכרונות ילדות. כשהייתי ילד, הזמן שעברתי בין מדפי הספרים היה כמו לחכות להפתעה מתוקה בתיבת האוצרות. כל ספר הוא עולם חדש שממתין להתגלות, וכל עמוד מדבר אל הלב.
הרגשתי את הניחוח המוכר הזה - ריח הדפים היבשים והעתיקים. זה תמיד היה שילוב מרגש של עצבנות וציפייה כאשר התלבטתי לאיזה ספר לפנות הפעם. אחד הדברים שאני הכי אוהב בספריות זה שתמיד יש שם משהו חדש לגלות, משהו שלא ציפית שידרוש ממך להרהר או לחלום.
באותו יום נפל לי העיניים על ספר ישן עם כריכה מעוטרת ששמרה סוד מאחורי דלתותיו הכבדות. קראתי אותו ושקעתי בעולמם של הגיבורים שבו; כאילו קיבלתי כרטיס כניסה לעולם מקביל בו הכל אפשרי. הספר לקח אותי למסעות חוצי גבולות ולמפגשי נשמות שהשאירו בי חותם גדול.
אתם יודעים מה? כשסיימתי לקרוא אותו, הרגשתי צורך לחלק את ההתרגשות שלי עם מישהו אחר. אז גרמנו ליוקם מפגש קריאה קטן בבית הקפה הקרוב, שכלל כמה חברים שחולקים אהבה לספרים - פשוט לשבת ולדבר על תכנים שנגעו לנו בלב.
אני חושב שזה הטיפ שלי עבורכם: אל תפחדו לשתף אחרים בז'אנרים ובספרים שאתם אוהבים! תרבות הקריאה היא אוצר שאנחנו יכולים להעניק לאחרים רק אם נדאג לחלוק אותה עימם. במקום לדבר על החדשות היום בקושי נעים או באירועים האחרונים בעולם שסביבנו, אנחנו יכולים ליצור גלים של השראה דרך השיחות הללו.
אז בפעם הבאה שאתם נמצאים בספריה (או אפילו סתם מסתכלים על המדף בבית), זכרו שיש לכם כוח בידיים שלכם להשפיע על חיים אחרים באמצעות המילים שכתובות בתוך אותם דפים יקרים. כי כמו שאמר איש אחד לפני שנים רבות - "ספר הוא ידיד טוב לנפש".