הייתי קצת סקפטי בהתחלה, כשהציעו לי לגשת לבדוק את הראייה שלי. "אני רואה בסדר", אמרתי לעצמי וחשתי בטחון בדבריי. אבל מה רבה הייתה ההפתעה כשעליתי על הכיסא של האופטומטריסטית לבדיקת ראיה. היא ביקשה ממני להסתכל דרך מכונה כלשהי ואמרה לי להתמקד במעגלים שחורים שמרחפים שם. אני זוכר איך התקשיתי לראות, ממש כאילו עולמי התחיל להתמלא בערפל.
בסופו של דבר, יצאתי משם עם זוג עדשות חדשות שהן כמעט כמו קסם. פתאום הכל היה כל כך ברור - הצבעים היו חיים יותר, הפרטים היו חדים כמו צילום חדש והיכולת לקרוא רחוק מבלי לקמצץ בעיניים הפכה לחוויה מדהימה! מה שלא הבנתי זה שהראייה שלי לא הייתה רק משהו פיזי - היא השפיעה גם על הדרך שבה אני תופס את החיים.
משם הדרך הייתה קצרה למדיי, ואני מצאתי את עצמי מתבונן בכל פרט סביבי: פרחים שנראו כאילו נצבעו לצבעים החדשים האלה, אנשים ברחוב שהתבהרו בפני כמו ציור שמשתנה עם כל מבט נוסף. עצרתי לרגע ובחנתי את החיים מסביבי - כמה חסרים היו לי עד כה הבחנות קטנות אך משמעותיות!
מאז אני פועל בצורה שונה; התחלתי לשים לב לדברים שנדירים להתמודד איתם ביום-יום - איזו תחושה יפיפיה זו היתה! אם יש טיפ שאני רוצה לחלוק הוא פשוט לבדוק מדי פעם איך אתם רואים את העולם-כי בריאות הראייה שלנו משפיעה לא רק על העיניים אלא גם על הלב והנשמה שלנו.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים שזה בסדר גמור או שדי לכם בעדשות הישנות שלכם, זכרו שיש עולם כולו לפניכם שממתין שתאריכו אליו ידיים ותראו אותו מחדש.