לפני כמה חודשים, אחרי שנים ארוכות באותה דירה שמתאימה בדיוק אלי, החלטתי שזה הזמן לעבור. היו לי רגשות מעורבים - excitement, פחד ומעט געגוע. המקום הזה היה הבית הראשון שלי כאדם בוגר, בו צברתי חוויות רבות: במיוחד את יום ההולדת הישראלי הראשון שלי שבו חגגתי עם חברים וישבנו על המרפסת עד השעות הקטנות של הלילה.
יום ההובלה הגיע והקירות התמלאו בשקט שגורם לפעמים לכל פינה להרגיש כמו חברה ותיקה. כשיצאנו מהדירה, קלטתי שאני עוזבת מאחור את כל הזיכרונות היפים (וגם כמה פחות יפים) ופשוט נעמדתי לרגע מול הדלת המוכרת ונשכח לעצב מהמרכז שהפך להיות חלק ממני.
החברים שלי שהגיעו לעזור בהובלה היו אמיצים אבל יחד עם זאת מתוחים - מי לא מכיר את הסיטואציה הזאת שבה החבורה מתאספת ושואלת "איך נאריז את זה?" מילים כמו "מאיפה אני מתחיל?" או "מה עושים עם התמונה הזו של סבא שלא נכנסה בתוך הקופסה?" הפכו לשיחות שלנו במהלך היום. עצרנו רגע להסתכל אחד על השני ולצחוק מרגעי מבוכה מסוימים - וזה היה חוליה מחברת שכל כך איווינו.
אז הנה טיפ שיעזור לכל מי שעובר דירה: תכננו מראש! נכון שאין הכללון מדויק לגבי כמה קרטונים צריך ומה גובה הרהיטים שלכם; אבל לסמן על המדבקה לאן פריט הולך בהחלט עושה הבדל עצום בפסגת הכאוס שנראה אי שם באופק - תוך כדי העברות ופריקות. וכמובן, תזכרו גם לקחת איתכם משהו קטן שמזכיר לכם את הבית הישן כדי שיהיה יותר קל להיכנס לחדש.
בסופו של יום הה搬 בקושי זכרתי ממה נעשו הדברים - אבל הכי זכורים לי היו הצחוקים והשיחות עם חבריי הטובים לצד מיטות המבול והתיקים שאנחנו סוחבים. המציאות שאנחנו יוצרים בעצמנו היא זו שמעידה על בית חדש שיבנה לנו בעבודה משותפת ובאהבה.
מעבר הוא לא רק שינוי מקום פיזי אלא התחלה חדשה - אז תקבלו אותו בחום ובלא מעט חיוכים!