לפני מספר חודשים, אחרי שנים רבות באותה דירה שחשבה לי כמו בית, החלטתי שהגיע הזמן לעבור. רגשותיי היו מעורבים - התרגשות, פחד, וגם געגוע. המקום הזה היה הבית הראשון שלי כבוגר, בו צברתי חוויות רבות, במיוחד את יום ההולדת הישראלי הראשון שלי שבו חגגתי עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה.
ביום ההובלה, הקירות שקטו, וכל פינה הרגישה כמו חברה ותיקה. כשיצאתי מהדירה, הבנתי שאני עוזב מאחור את כל הזיכרונות היפים, וגם כמה פחות. עמדתי מול הדלת המוכרת, והרגשתי את העצב על מה שאני עוזב מאחור.
החברים שלי, שהגיעו לעזור בהובלות, היו אמיצים אך מתוחים. מי לא מכיר את השאלות המתסכלות כמו "איך נאריז את זה?" או "מה עושים עם התמונה של סבא שלא נכנסה לקופסה?". זה הפך לשיחות משעשעות במהלך היום, ועצרנו מדי פעם לצחוק מרגעי מבוכה - זה היה רגע מחבר שלא אשכח.
טיפ חשוב לכל מי שעובר דירה: תכננו מראש! אף אחד לא יכול לדעת בדיוק כמה קרטונים צריך או מה גובה הרהיטים, אבל לסמן על המדבקה לאן כל פריט הולך בהחלט מקל על הכאוס. אל תשכחו לקחת איתכם משהו קטן מהבית הישן, זה יכול לעזור להקל על המעבר.
בסופו של יום ההובלה, כמעט לא זכרתי את הפרטים, אבל מה שזכור לי היו הצחוקים והשיחות עם חברי הטובים. המעבר הוא לא רק שינוי מקום, אלא התחלה חדשה - קבלו אותו בחום ובחיוכים!
