פעם, כשהייתי בן עשרים ומשהו, נכנסתי לעולם המוזיקה באורח די מקרי. נדמה היה לי שאין לי שום כישרון, אבל זיהיתי את התשוקה בליבי. יום אחד חבר הציע לי לנסות לעבוד עם מיקסר סאונד - חוויה שהשנה הרגישה כמו אתגר לא פשוט.
אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שעמדתי מאחורי הקונסולה. כל הכפתורים והזנבות היו מפחידים ומלאים במסתורין, כמו גן זר כולו צבעים וריחות שלאיכר נודע. בשלב מסוים הבנתי שאני לא רק משחק בתופים של אחרים אלא יוצר עולם חדש לגמרי מתוך הצלילים הללו.
זה לקח זמן - טעויות רבות וערבים מתוחים מדי לפני הופעות - אך ככל שלמדתי להתמודד עם הכלים ובמיוחד עם המיקסר, גיליתי שהמוזיקה היא הרבה יותר מעוד טוויסט על הצליל; היא רגש שמוביל אותנו בעמקי הנפש שלנו.
והיו גם רגעים משמחים! כמו אותו ערב בו רכבנו על גלי צליל, כשהצלחנו להוציא מהקהל תגובות חיוביות והתלהבות גדולה. כל החזרות וכל ההשקעה השתלמו ברגע הזה - הרגשתי כאילו אני מחבר בין אנשים באמצעות האדרנלין והאהבה למוזיקה.
אם יש משהו שאני רוצה לשתף כאן זה שכדאי לא לפחד להתנסות - בין אם זו אלקטרוניקה או תחום אחר לגמרי בחיים שלכם. זה בסדר לטעות ומותר לחלום בגדול! תמצאו לכם חברים למצוא איתם חוויות חדשות ואל תפחדו לשאול שאלות ולבחון דברים באופן יצירתי. כך תוכלו להפוך כל יצירה לרגע בלתי נשכח שישאר חקוק בזכרונכם לאורך שנים.
במקום לחשוש מהמכשירים, נסו להתחבר אליהם בכל הלב ויש סיכוי שתגלו חומר גלם פנימי שלא ידעתם שקיים אצלכם!