👑⭐⭐⭐⭐⭐
לפני כמה חודשים, באמצע הלילה, קיבלתי את אחד מהסיוטים הכי גדולים שלי - הסגרתי את עצמי בחוץ. הייתי חוזר הביתה אחרי יום ארוך, עייף ומותש. החזקתי בידיים שקיות עם מצרכים ותפילות שקטות שהיום המייגע הזה יסתיים במהרה. אך ברגע שהגעתי לדלת וראיתי את המפתח היקר מונח על השולחן בתוך הבית, הרגשתי כאילו הגלגלים במכונה שלי נעצרו.
לא היה לי על מי לסמוך בשעה כזו מאוחרת - רוב החברים שלי כבר ישנו ואני לא יכולתי לחשוב על להזמין מישהו להניח אותו באי נוחות בשעת לילה כזו. החלטתי להתקשר למנעולן שבוודאי ידע מה לעשות.
ואז הגיע אדם בשם אבי. הוא נכנס כמו רוח רעננה ביום חם של קיץ; חיוך רחב וסבלנות אינסופית בלבוש פשוט מאוד. תוך דקות ספורות הוא החל לעבוד במרץ מול הדלת: כלי עבודה בפנים ובידיו וניסיון חיים שנראה היה לרגע כאילו מדובר בטקס קדוש ואישי עבורו.
אתה יודע שפשוט תרצה לבקש סליחה מהמנעול כשזה יהיה פתוח שוב... כי היו שם כל כך הרבה רגשות - עצבים, מתח וגם שמחה כשהדבר קרה בסופו של דבר! המודעות הזו של "זה טוב להיות בבית" והיכולת להרגיש בנועזות הפשוטה שבכך - רק חזרה אל המציאות בו-זמנית עם הכרת תודה גדולה על הכישורים של אחרים.
אחרי שסיימנו לדבר קצת בזמן שהתעסק עם הדלת, התחלנו לשתף חוויות מחיינו האחרונים - גם אני סיפרתי לו כיצד הפסיכולוגית המליצה לי לקחת דברים יותר בקלות ואיך התמודדויות יומיומיות קטנות יכולות לעזור לנו למצוא אושר בעניינים הקטנים - וכל זה קרה במעבר חד בין רגעי לחץ לבין הידיעה שאני לא לבד כאן בעולם הזה.
והמסר שלי לכם? אם אתם מוצאים את עצמכם בסיטואציות קשות או לא צפויות כמו זו שחוויתי, תחשבו פעם שני פעמים לפני שאתם מתמודדים לבד. לפעמים אנחנו זקוקים לאחרים שיעזרו לנו לפתוח דלתות שלא תמיד אפשר לראותן בעיניים שלנו בלבד.
אז בפעם הבאה שתראו מנעולן עובד קשה בפני דלת סגורה, זכרו: אולי הוא פתח גם דלת בליבכם.
