לא מזמן חזרתי הביתה ביום קשה במיוחד. אחרי יום עבודה ארוך ומייגע, הייתי פשוט רוצה ליפול על הספה ולנוח, אבל אז זה קרה - הדלת לא נפתחה! ניסיתי למשוך לדחוף ובאמת להתנהג כמי ששולף קלף מתוך משחק קלפים סוער, אבל הדלת בשלה.
באותו רגע חשבתי לעצמי כמה אנחנו לוקחים דברים כמובן מאליו. הרי נכון שהדלת הזו פועלת כמו שעון כל יום ביומו, והיא חלק מהשקט והתחושה של בית, וכשהיא לא נפתחת הכל מתערער. הרגשתי בדידות קטנה וסטטית; מה עכשיו? מי יעזור לי עם הדלת?
במקום להזמין טכנאי מיידית (כי אהה… איך אפשר להוציא כסף על תיקון דלת?), החלטתי לחפש פתרונות לבד. חיפשתי סרטוני הדרכה באינטרנט ונזכרתי בעצות שסבי נתן לי כשהייתי ילד - "תנסה קודם להבין את הבעיה". תוך כדי מאמצים משעשעים (וגם מעט מתסכלים) לשייף את המפתח ולהסתכל אם יש חלודה במנעול, לא הצלחתי להתעלות על תסכולי.
ואז ברגע שבראשי הגיעה ההבהרה - אין בושה לבקש עזרה! התקשרתי למישהו שאני מכיר שמתקן דלתות וציפיתי לשיחה קצרצרה שתיגמר בהמלצה למצוא איש מקצוע אחר. במקום זאת הוא הגיע אליי במהרה וחייך חיוך רחב כשראה אותי עומד מול הדלת המזרחית שלי עם פרצוף אובד ורק מביט בגשם החוזר בחוץ.
בעודו עובד על הדלת הרגשתי איך הלחץ מתחיל להתפוגג ומגיח לתחושות חדשות של הקלה וביטחון שבסופו של דבר הכל יסתדר ואני אשוב לבית הפשוט שלי. ולא רק זה - הערך האנושי בכישורים שלו היה מדהים ממש! השיחות שלנו היו זורמות ואותנטיות והוא למעשה גם סיפר לי משהו מעבודתו שלא הכרתי: “לפעמים אנשים מתקנים דברים שהם אפילו לא יודעים שהיו צריכים את התיקון”.
אז לקח לי הרבה יותר מסתם לקיחת החלטה לצלצל לך בלילה - אלא ללמוד שהרגע הזה בו אתה נותן למישהו לעזור לך הוא בדיוק המקום שבו יוצרים קשר אנושי אמיתי. יצירת קשר כזה היא יקרה מפז יותר מכל כלי או שירות.
אם אתם ניצבים בפני תקלות בבית שלכם או בצורך בתיקונים קטנים שכאלה - אל תהססו לפנות לעזרה וקחו איתכם אנשי מקצוע מומחים שיכולים להפוך את הבית שלכם לנעים שוב ולהחזיר אותו לפעולה מלאה.
משתף כי בסופו של יום כולנו צריכים יד ביד במסלול החיים שלנו - לפעמים זו דלת תקועה ולפעמים תמיכה רגשית בהצלחה קלה וטובה.