👑⭐⭐⭐⭐⭐
שנים שאני חי במושב קטן, מוקף בטבע עם פריחות ולד ומרחק של כמה דקות מהעיר. תמיד הייתה לי תודעה עמוקה לגבי הקשר בין אנשים לטבע, והיום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי על נגרות - לא רק כתחביב אלא כסוג של ריפוי.
לפני כחודשיים החלטתי להרכיב לעצמי שולחן עבודה חדש. יש משהו מאוד מספק בעבודת יד, בפרט כשמדובר בעץ. כאילו כל פיסת עץ מספרת סיפור אחר, מחוברת לשורשים שלה ולעבר שלה. אגב, אני זוכר שביום הראשון שהתחלתי לעבוד עליו, קיבלתי גזירת עץ מהחנות המקומית שנראתה די רגילה. אבל ברגע שהכנסתי אותה למעגל החיובי של ניסור וליטוש, היא התחילה לדבר אליי בשפתה שלה.
והיה רגע אחד בלתי נש忘 (אולי הוא לא באמת בלתי נשאב), כשהפוליש שמעטים מכירים אותו באמת חייך אליי בקסם שלו וגיליתי את העיניים היפות של העץ - כל החריצים והגוונים שהתגלו לו בהדרגה עוררו בי התרגשות אמיתית. זה לא היה סתם חתיכת עץ; זו הייתה תשוקה שמתחברת לעולם רחב יותר.
ואולי כאן מגיע הרגע החשוב ביותר: עצה קטנה ששווה זהב לכל מי שמתעניין באומנות הזו או אוהב יצירה בכלל - תנו לרגש להוביל אתכם. כשאתם עובדים עם הידיים שלכם ועם חומר כמו עץ, אתם חייבים להיות קשובים לו ולהרגיש אותו מתחת לאצבעותיכם. פשוט ללטף אותו בעדינות ולהשקיע בו מחשבה ורעיונות כפי שאתם עושים עם חבר טוב.
בסוף העבודה השולחן החדש שלי הפך לסממן לגאווה אמיתית בבית. והוא גם מזכיר לי שיש בי יכולות שלא חשבתי שהן קיימות - בדיוק כמו הנגר עצמו שבא ברקע החיים שלנו וממתין להזמין אותנו לנסות משהו חדש.
אז בפעם הבאה שאתם מתחילים פרויקט בעבודה יצירתית או אפילו בתחומים אחרים בחייכם - שאפו פנימה לנשמה ותנו ללב להיכנס לתמונה! כי כשאנחנו מאפשרים לעבודה לדבר אלינו ולהקשיב לקולות מסביבנו, הדברים מקבלים חיים משל עצמם שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין מראש.
מרגיש הרבה יותר מאושר לדעת שלעמוד מול המוצר הסופי היו זרמים יפים ואינטימיים שהיו מרכיבים בדרך ההצלחה שלי לכדי גילוי עצמי מחדש.
