ביום חמישי האחרון, החלטתי לצאת לסיבוב במכולת השכונתית שלי. זה לא רק היה "להשיג מצרכים", אלא פגישה עם אנשים ותחושות שמזמן לא חוויתי. כשנכנסתי, צליל הפעמון שנשמע מהדלת הכניס אותי לתוך עולם מוכר ומוכסף באור נעים.
המוכר, דודו, הבעלים האדיב של המכולת, עמד מאחורי הדלפק ונראה בדיוק כמו שתמיד זכרתי - חיוך רחב וידיים תמיד עסוקות במיון סחורה. הוא שואל אותי על המשפחה: "מה נשמע? איך הילדים?" ושאלותיו היו כל כך כנות שהרגשתי כאילו אני אצל דודה ולא במכולת.
קצת אחרי שאספתי את המזון הנחוץ - לחם טרי, ירקות צבעוניים וסוגי גבינות שונים - התיישבתי רגע על אחת מכסאות הפלסטיק הקטנים ליד הדלפק ופתחתי בשיחה עם אורה, הלקוחה הקבועה שמתעקשת על פירות אורגניים בלבד. היא חלקה איתי מתכון חדש שהיא גילתה בטלוויזיה להכנת ריבת תמרים טעים במיוחד - זה נשמע לי כל כך פשוט וכל כך מעורר תיאבון!
כשיצאתי מהמקום עם שקית מלאה ואושר בלב, חשבתי על כמה הדברים הקטנים האלה עושים את ההבדל ביום שלנו. מכולת שכונתית היא הרבה יותר ממקום לקניות - היא מקום מפגש אנושי, מקום שבו אתה יכול לשוחח עם אחרים ולחלוק רגעים קטנים שמשמחים את הלב.
ולכן הטיפ שלי לכם: אל תזלזלו בביקורים היומיים שלכם בחנויות המכולת השכונתיות. קחו את הזמן להסתכל בעיניים של האנשים שסביבכם; גם אם אתם רק רוצים לקנות חלב או לחם, אפשר למצוא שם חיבור אמיתי ולהרגיש קצת יותר בבית בעולם הזה הגדול והמהיר שאנחנו חיים בו.
