בימים האחרונים הייתי באחת מחנויות היין בעיר שלי, ושוב נזכרתי כמה כיף זה ללכת לשם. זו לא סתם חנות יין - מדובר במקום שעושה לך חשק להיכנס, ונשארים בו יותר ממה שתכננת.
כשהגעתי לשם, קיבלה אותי ברכה מחממת לב מהסועדים הקבועים של המקום. שיחה קצרה עם הילד שמוכר שם (כן, הוא צעיר מאוד אבל יודע הכל על כל בקבוק) ואפילו טפח על השכם - "איזה יופי שאתה חוזר!" אני כבר מבקר שם שנים רבות וכל ביקור כזה הוא כמו לחדש קשר ישן עם חבר טוב.
היה לי משהו במחשבה: חיפשתי יין לשבת הקרובה. כן, אותו ערב שבו כולם מתאספים יחד סביב שולחן האוכל ומשתפים את המילים ואת הלבבות. נכנסתי למטרייה הרחבה של הטעמים והניחוחות שהיו מסודרים במחלקות לפי צבעים וסוגים. ומי היה הראשון לדבר אלי? מרלו רך וכהה שנעצר ליד עמדת הפטיפון הישן שמנגן מוסיקה קלאסית בעדינות.
ואז הגיע הרגע ההוא, שבו פתח לי הבחירה בין שני סוגי יינות: אחד מיושן בארבע שנים והשני חדש יחסית ולא מזוהה בבחירת השולחן שלנו. הייתה רוח קלילה לפגישה הזו ותחושת התרגשות בחלל החנות המלכותי הזה.
סתיו קרוב ובאוויר יש ריח של אש ואפרסק בשל שבישל לאיטו במשך שעות בישיבה מול העמק הירוק שאפשר לראות מהחלון של החנות. בדיוק אז החלטתי לקחת את הבקבוק החדש ולגוון קצת - זה תמיד נכון לטפח את הרצון להרפתקה חדשה גם באלכוהול כמו בחיים עצמם.
וכך מצאתי עצמי חוזר הביתה עם חיוך גדול והבטחה לעצמי להקדיש רגע איכות בכל לגימה בהמשך הערב עם משפחתי וחבריי. טיפ קטן בשבילכם - כשאתם בדרך לבחור יין או אלכוהול מסוג אחר לחגיגה או לערב רגוע בבית, תנסו להתייעץ עם האיש/האישה מאחורי הדוכן ואל תשמרו על עצמכם слишком רציניים בפגישות שלכם עם מה שאתם אוהבים לשתות!
כי בסופו של דבר היין שאנחנו בוחרים הוא לא רק משקה; הוא זיכרונות עתידיים שאנחנו הולכים ליצור ברגעים מלאים בכימיה ואווירה טובה.
