אף פעם לא האמנתי שאצטרך ללכת לטיפול. כאילו, מי צריך את זה? לחיות בלי מחסומים ולחוות את החיים במלואם תמיד היה בראש מעייני. אבל אז הגיע הרגע שבו הרגשתי שהכל מתמוטט סביבי - כשאתה מצליח להסתיר את הכאב כל כך טוב, שלפתע אתה מוצא את עצמך לבד בחשיכה.
לפני כמה חודשים, אחרי תקופה ארוכה שבה פשוט דחיתי והדחקתי, החלטתי שאני חייב לעשות שינוי. הגעתי למשרד שלה, ולא ידעתי למה לצפות. רגעים לפני שנכנסתי לדלת חשבתי לעצמי: “מה עשיתי לעצמי?”. אבל כשהיא קיבלה אותי בחום ובחיוך רחב, משהו בי נרגע.
השיחות שלנו היו כמו מסעות בזמן; היא הצליחה לקחת אותי למקומות שחשבתי שכבר סגרתי עליהם ריבית גבוהה לעד. יכולת המקשיבה שלה הייתה מדהימה. היא לא רק שמעה אותי - היא הבינה באמת מה אני מרגיש ומה אני עובר.
באחת מהשיחות שלנו דיברנו על פגיעות ועל הקושי להתקרב לאחרים מתוך פחד מכישלון או דחייה. ואז היא אמרה דבר שלימד אותי המון: “לפעמים הפגיעות שלך יכולה להיות מקור לכוח.” המשפט הזה הלך איתי הרבה אחר כך. הוא גרם לי להבין שלא רק שאנחנו חזקים יותר ממה שאנחנו חושבים, אלא שגם הכנת הלב שלנו ראויה להיפתח ולהראות צדדים שלא העזנו לחשוף.
אם הייתי יכול לתת טיפ אחד למישהו ששוקל להתחיל טיפול או לחשוב על עבודה עם תרפיסט - זה פשוט לנסות, אפילו ממקום קטן ושברירי. השיחות הללו חורגות מעבר ל"דיבור" ומשנות חיים.
לאחר כמה חודשים של טיפול הרגשתי איך אבן כבדה ירדה לי מהלב. הבנתי שיש מקום לכל החלקים שבי - גם הפגיעים ביותר וגם החזקים שמסוגלים להתמודד עם האתגרים שבחיים.
עם הזמן גיליתי שעבודה עמוקה כזו יכולה לשפר את ההיכרות שלי עם עצמי ועם אחרים שסביבי.
מאחל לכם להעיז ולשלול באומץ גבולות חדשים בכל תחום שאתם בוחרים - במיוחד בתחום הנפש שלכם!