יש ימים שבהם פשוט חייבים לפנק את עצמנו, לא? לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי בשעת צהריים חמה פוסע לי ברחובות הרצליה. הפקקים בעיר היו בלתי נגמרים, והרעב התחיל להכות בי כמו גשם במדבר. פתאום, ראיתי שלט קטן עם הכיתוב "הטעמים של רותי". משהו בו משך אותי - אולי זה היה השלט הצבעוני שמעורר נוסטלגיה או הגעגוע למשהו ביתי וחמים.
נכנסתי למסעדה הקטנה והמופלאה הזאת, וגיליתי פנינה אמיתית. פחות מפוזרת בחלל האירוח שלה, הכל שם מרגיש כמו ביסטרו משפחתי חמים. על הקירות תלויים תמונות ישנות של משפחות ישראליות מהשנים שעברו, וזה בהחלט נתן לי תחושת שייכות.
אני זוכר שהזמנתי מנה שלא האמנתי שאפשר למצוא במקום כזה: קציצות דגים ברוטב כרישה שמזכיר את טעמי הבית שלי מאמא. כל ביס היה כמו מסע בזמן; התחושה הייתה כאילו אני שוב ילד במטבח שלה כשהריח המוכר ממלא את החלל וכולם מתאספים סביב השולחן למשפחה.
ומה לגבי השירות? וואו! העובדים שם הם אנשים שיודעים מה זו אהבה למקצוע שלהם. המלצר ששירת אותי שיתף שאני לא הראשון שביקש ממנו המלצה על מנת הדגל שלהם ואפילו הסביר איך להכין אותה בבית (באופן קצת מטושטש כדי להשאיר סוד).
אז אם אתם מחפשים מקום שבו אפשר לשבת עם חברים או משפחה, ולהרגיש כאילו אתם מבקרים אצל מישהו שאתם אוהבים - זה המקום בשבילכם. וגם טיפ קטן: אל תפספסו את הקינוחים! גם אם אתם שבעים - תסדרו לעצמכם מקום בלב כי הטראפלס שלהם יכולים לכבוש אפילו לבבות הכי קשוחים.
המסקנה שלי היא שאנחנו צריכים לזכור לקחת רגעים כאלה לעצמנו ולמצוא אותם בעולם המטורף הזה שמתנהל סביבנו בכל כך הרבה לחצים ורעש. כשאתם מחפשים אוכל טוב ואווירה נהדרת, אל תשכחו לבדוק גם את המקומות הפשוטים שעל שטח הגרין שלכם - לפעמים המשמעות והתוך נמצאים דווקא באלה שמסתתרים בין הרחובות היותר מוכרים.
אהבה ופשטות במסעדת "הטעמים של רותי" עושים קסם שאין לו תחליף.