לפני כמה שנים, הייתי תלמיד מבולבל בעיצומם של מבחנים שהרגישו כאילו הם ידרכו אותי לארץ שאין ממנה חזרה. החומר שהיה עלי ללמוד פשוט לא נכנס. מתמטיקה הייתה עבורי כמו שפה זרה - מסובכת ומפחידה. אז יום אחד, אחרי שיחה עם הורה שלי, החלטתי לחפש מורה פרטי.
המורה שלי היה אסף, צעיר מלא באנרגיות חיוביות ובסבלנות אינסופית. אני זוכר את הפעם הראשונה שבה נפגשנו בסלון שלנו לדון בנוסחאות שקיוויתי להצליח להבין. הוא לא רק הסביר ולא רק עבד איתי על תרגילים; הוא לקח את הכאב והקושי שלי והשאיר בו מקום לנשימה חדשה.
אסף הבין שבגלל כל הלחץ שקיבלתי בבית הספר אני מתקשה לפתוח דפים ולקרוא נוסחאות בלי להיעצר במחשבות על הכישלונות הקודמים שלי. במקום לעבור ישירות לחומר הלימודים, הוא התחיל לשאול שאלות על מה שאני אוהב: מה מעניין אותי? מה התשוקות שלי? פתאום גיליתי שמדברים אלה יכולים לשמש כרקע להבנת המספרים והמושגים המורכבים.
הוא הפך כל שיעור למסע; מדי פעם אנחנו קבענו שיעורים בחוץ, באוויר הפתוח כדי שהלמידה תהיה חלק מחוויות כיפיות וכך גם השיעורים שלו עשו קסם אחר לגמרי. גיליתי שאני יכול לבקש עזרה בלי לחשוש מכישלון או מביקורת, אבל בעיקר הבנתי שרק אם אטפל בעצמי קודם ואאמין ביכולותיי - אוכל באמת להתקדם.
אז אם אתם מתחילים לחשוב לקחת מורה פרטי או שתכניסו לעולם שלכם עוד ידיים תומכות בדרך שלכם ללמידה, הייתי רוצה שתזכרו - זה יותר מזה פשוט להשיג ציונים גבוהיםכיר בשלום ההצלחות הללו אבל במה שאתם לומדים על עצמכם בדיוק ברגעים הקשים אלו - השיבושים והאתגרים האמיתיים בשבילכם להפוך גריטה הזויים למרשוּת חיים חדשים!
ועכשיו? עכשיו אני סיימתי את בית הספר ואני נמצא בדרך לרצות לסייע לתלמידים כמוני קדימה! כי למדנו כאן שיש לנו כלי אחד עיקרי בעולם הזה: אהבה ללמידה ולאנשים שסביבנו שעוזרים בתהליך הזה בדרכם שלהם!
