השבוע החלטתי לפנק את עצמי ואת הרכב שלי ביום של שטיפת רכבים. לא מדובר כאן רק על לנקות את החוץ או להבריק את הפנימיות; זה הרבה מעבר לזה. לכל אחד מאיתנו יש רגעים שבהם אנחנו זקוקים למקום שהוא קצת יותר מישיבה בכיסא הנהג, ואותו יום היה אחד מהם.
הגעתי למוקד השטיפה המקומי, ועד שהתיישבתי בכיסא ההמתנה, שמתי לב איך אני בעיקר מתבונן בסביבה. רצפת המקום נצצה כמו מראה, והריחות של סבון ושמן היו לי מוכרים וטובים. ראיתי משפחות שהגיעו יחד עם הילדים שלהם, אנשים שבאו כדי פרק את היום המלחיץ ולהתפנק בטיפול לרכב שלהם.
באיזשהו שלב, לקח לי כמה שניות להבין ששטיפת הרכב שלי היא בעצם חוויה תרפויטית עבורי. פתאום realized שאני לא שם רק בשביל לנקות את הלכלוך מהכביש אלא גם בשביל לשחרר את כל העומס שצברתי במהלך השבועות האחרונים. כשאני יושב ברכב בזמן השטיפה ומסתכל על הבועות שמתגלגלות על השמשה אני מבין שכל בועה כזו מסמלת עוד דבר קטן ששוחרר ממני - מתח, דאגות ונושאים שלא נתתי להם מקום במחשבותיי.
ואם כבר מדברים על טיפ שימושי - בשיטפון הזה שעובר על הרכב שלנו (ובראש שלנו), אל תשכחו לפתוח גם את החלונות! יש משהו מרענן בלראות איך היקום מתמזג עם התהליך הזה; האוויר נכנס פנימה ונוגע באווירה הכללית בצורה מעוררת השראה.
בסוף השטיפה כשהגעתי לרכב שלי וגיליתי אותו נקי וזוהר כמו חדש, הבנתי שזה פחות על הכביש ויותר על הדרך בה אני רואה דברים בעיניים חדשות. אז בפעם הבאה שאתם חושבים אם כדאי לכם להשקיע בכמה דקות בשטיפת הרכב שלכם - תעצרו רגע ותשאלו עצמכם: אולי זו ההזדמנות שלכם לנקות משהו מעבר לדברים הגלויים?