אתמול, אחרי שבוע קשה ועייף, החלטתי שאני צריך קצת שקט ולטפח את הנשמה. אז נעצרתי במכולת הקטנה ליד הבית שלי, זו שמזכירה לי כל כך הרבה זכרונות ילדות. בפנים חיכו לי לא רק מוצרים, אלא גם אנשים ואווירה שהחזירו אותי אחורה בזמן.
המקום הזה קטן ומצומצם, עם מדפים עמוסים בכל טוב - פירות וירקות שרק הבוקר הגיעו מחקלאים מקומיים, לחמים ביתיים שהריח שלהם ממלא את האוויר מתמזג עם ניחוחות התבלינים והעשבים הטריים. אני כבר מכיר את בעל המכולת שהוא כמו דמות אב בשבילי; תמיד יש לו חיוך ושאלה על איך עובר השבוע.
בדיוק כשחשבתי מה לקנות כדי להרגיש יותר טוב, הוא שאל אם אני רוצה לטעום מעוגיות שקדים שהוא הכין בעצמו. השיחה שלנו סטתה לשעות של ברכות ותשובות על החיים - הוא דיבר על אמא שלו ששמרה על המתכון הזה ולה איך זה היה כיף לעזור לה במטבח כשהיה ילד. פתאום פתאום האנשים המסביב הפכו חלק מהסיפור שלי - כולם התחברו באיזשהו אופן דרך אהבה למוצרי מזון хороши ובאמת מיוחדים.
בסוף יצאתי משם עם שקית מלאה שגם כוללת כמה דברים שלא תכננתי לקנות: רסק עגבניות ביתי שעשוי מאותו גן ירק שתמיד הייתי רואה אותו כשחזרתי מבית הספר. הייתה שם גם שקית של תערובת תיבול שאבא שלי היה מוסיף לפסטה כשהייתי קטן ואני יודע שזה יחזיר אותי מיד daquela זריחה במסעדות משפחתיות.
כל ביקור במכולת השכונתית הזו הוא לא רק מסע לקניות; זה מסע נוסטלגי שמלחין מחדש זכרונות ילדות ומחבר אותנו אל שורשינו ואל הפלנטות שלנו כאן בארץ הזאת.
ובנימה אישית - אל תהססו לעצור לרגע לשוחח עם בעלי החנויות המקומיות שלכם או אפילו לנשנש משהו טעים שהם מציעים לכם. אולי תגלו שם עולם חדש וריחות שלא ידעתם שיש להם סיפור מאחוריהם.