לפני כמה חודשים החלטתי לשים סוף לתחושת חוסר הביטחון שליוותה אותי במשך שנים. אני זוכר את הרגע שבו עברתי ליד חדר כושר, קולות המוזיקה והאלתור בפנים עוררו בי סקרנות. באותו רגע הבנתי שזה הזמן שלי להתחיל.
הפעם הראשונה שנכנסתי לחדר הכושר הייתה כמו כניסה לעולם חדש. התבוננתי במכשירים, ראיתי אנשים מתאמנים בהנאה ונראה היה כאילו הם נמצאים במקום אחר לגמרי - עולם של ביטחון עצמי ואנרגיה חיובית. ההתרגשות שעטפה אותי הייתה מלווה גם בחרדות. האם אצליח? מה יחשבו עליי?
למדתי בדרך הקשה שהצעד הראשון הוא החשוב ביותר. הצבתי בפני אתגרים קטנים; בתחילה זה היה רק הליכה על מכונת ריצה, ולאט לאט הוספתי תרגילים חדשים ותחומים שונים בעבודה עם משקולות או קבוצות אימון.
אחת האימונים שאני זוכר במיוחד היה כשהחלטתי להצטרף לשיעור של יוגה אחרי יום קשה בעבודה. הייתי עייף ומרופט, אבל משהו בתוכי דחף אותי להעלות את רגליי אל הבמה ולנסות להירגע בין כולם. בשיחת הסיום עם המאמן דיברנו על איך השקט הפנימי הזה יכול ללוות אותנו גם במהלך היום-יום שלנו מחוץ לחדר הכושר.
החוויה הזו לימדה אותי הרבה על התמדה ועל אופן ההתמודדות עם קשיים וזה מעבר לכל אימון גופני - מדובר בדרכי חיים ושינוי התודעה עצמה. לאט לאט התחזקתי פיזית וגם נפשית וצברתי חברים חדשים שחולקים איתי את הדרך הזו.
אם אתם מתלבטים האם להתחיל או לא, אני ממליץ לכם בחום לעשות זאת! אל תפחדו מהזרים בכיתה ומהתגובות סביבכם. חדר הכושר הוא מקום בו כל אחד מתחיל מאפס והמטרה היא להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמכם - זה מסע אישי לחלוטין.
ואם יש טיפ אחד להשאיר לכם, אז זה לקחת את הדברים בקצב שלכם ולהתמקד בצעד הבא - כי צעד קטן לוקח אותך רחוק יותר ממה שאתה חושב.
