שבת אחת, כמו כל השבתות שאני מתעורר בבוקר עם ריח של קפה מתמזג בין הסדינים, החלטתי לערבב את השגרה שלי קצת. במקום לשתות את הקפה הרגיל שלי בבית, לקחתי את עצמי ואת אהובתי לבית קפה קטן במרכז העיר. המקום הזה תמיד היה מיוחד בעיניי; הוא שוכן בין חנויות קטנות, והקירות שלו מצופים בתמונות ישנות שמספרות סיפור.
כשהגענו לשם, התיישבנו ליד חלון גדול שהראה לנו את האור של היום החדשה שנכנס פנימה. ההרגשה הייתה כאילו העולם החוץ פשוט הפסיק לרגע - רק אני והיא והקפה. הזמנתי americano והיא בחרה בקפוצ'ינו עם קצפת מלוטשת מעליה. כשהמלצר הביא לנו את הכוסות המלאות בחום ובניחוחות מרגיעים, חשבתי על כל הפעמים שחיים אותי יומיום למעשה בגימיקים של טעם ופשטות.
יצא לי לחשוב על זה - כמה פעמים אנחנו נמצאים ברקע של החיים שלנו? העברתי לא פעם שעות רבות בעבודה או בטיפול בשגרה היומית עד ששכחתי לקחת רגע לעצמי, להתענג על מה שיש סביבי. כשלקחנו לגימה ראשונה מהקפה שלנו (והיו הרבה כאלה ביום ההוא), לפתע הכל השתנה - הצבעים נראו חיים יותר והשיחות היו עמוקות יותר.
אם יש משהו שתמיד קל לזכור זה שקצת חום וכוס קפה טובה יכולים להפוך יום רגיל למיוחד במינו. הן היו שם לצידי בכל המצבים - בזמנים שמחים כמו חגיגת יומולדת ועד מועדי לחצים ודאגות. למצוא זמן ליהנות מקפה עם אדם קרוב זו לא סתם תרבות אלא חיבור אמיתי לנפש ולזמן שעובר כה מהר.
אז אם אתם דואגים מדי או מרגישים לכודים בשגרה שלכם - קחו הפסקה, לחצו "שחק" מחדש על מערכת היחסים שלכם ולא משנה היכן אתם - שתפו כוס קפה טוב עם מישהו שאתם אוהבים או אפילו תמצאו זמן אישי מול כוס שאין לה כותרת אחרת אלא "רגע".