לאחרונה ביקורתי בבית קפה קטן ונעים בצפון תל אביב. לא מדובר במקום המפורסם בתפריט יוקרתי או בעיצוב נוצץ, אלא במעוז שקט שאליו אפשר לברוח מהמרוץ היומיומי. כשנכנסתי, הרגשתי את החום של המקום - מצאתי קסם בקירות החשופים ובשולחנות העץ הפשוטים שהיו מלאים באנשים שאני בטוח שגם להם יש סיפור לספר.
התיישבתי ליד אחד החלונות הגדולים ואיכשהו מיד התחלנו לשוחח על החיים עם הבחורה שישבה לידי. היא סיפרה לי על החיפוש שלה אחרי משמעות בעולם הזה, על תחושת הבדידות שמלווה אותנו לפעמים גם כשיש סביבנו כל כך הרבה אנשים. התמונה הזאת הדהדה בי - מי מאיתנו לא מרגיש לפעמים שהעולם מתרוצץ סביבו והוא תקוע במקום?
אז הזמנתי כוס שוקולד חם ומאפה חמאה. הרגע הזה שבו לקחתי את הראשון נגע בלבי; הטעם המתוק והמלוח יחד הכניס לתוכי משהו שלא ידעתי שחסר לי - רגע של נחת ושל פשטות. זה הזכיר לי שתמיד כדאי לעשות לעצמינו רגעים קטנים של אושר בחיים האורבים לנו מכל צד.
אני ממליץ לכל אחד מכם למצוא את הבית קפה שלכם, מקום שבו תרגישו בנוח להפסיק לרדוף אחרי המטלות ולהתמקד במה שבאמת חשוב - הקשבה לעצמכם ולסובבים אתכם. בערב ההוא, כשהשמש שקעה ואורות העיר החלו להידלק, הבנתי כמה טוב לחשוב קצת אחרת ולהעריך דווקא את הדברים הפשוטים.
לבסוף יצאתי משם עם חיוך רחב ותחושה שעשתה אותי עשיר יותר מבעבר. אז בפעם הבאה שאתם רוצים לקחת חופש מהיום יום שלכם, אל תשכחו לבקר בבית קפה קטן ומשפחתי כזה - אתם עשויים לגלות שם יותר ממה שציפיתם.
