לא מזמן, אני והילד שלי, בן השבע, עמדנו בתחילת בוקר חורפי טיפוסי. הוא התרגש מכניסתו לבית הספר החדש שלו, ואני, כאמא, חוויתי רגשות מעורבים. המעבר הזה היה לי משמעותי, לא רק כי אני אמא דואגת, אלא גם כי אני זוכרת את התחושות שלי באותו גיל. כשנכנסנו לבניין הדי עתיק, קירותיו זיכרו צחוקים ודמעות. הרגשתי כמו קפיצה בזמן, עם זיכרונות מתוחים וחלומות על חוויות טובות, אך גם פחדים. כשהילד שלי נכנס לכיתה, הוא הסתובב אליי ושאל, 'אמא, תישארי או תלכי?' באותו רגע, ראיתי את הדרמה הקטנה בעיניו. הבנתי כמה חשובה התמיכה שלנו כהורים בשלב זה. לקח לי רגע להבין שהקשיים שהוא עשוי לפגוש הם הזדמנות עבורו ללמוד להתמודד עם אתגרים. החלטתי להיות שם בשבילו, לעודד אותו לגלות את הפוטנציאל שבו. במהלך השבועות שלאחר מכן גילינו שהבסיס במוסדות חינוך הוא הרבה מעבר לשיעורים. מדובר על חברויות ולקחים לחיים. זה הזמן ללמוד סבלנות ולדחוף גבולות. לכן, אני רוצה לשתף כמה טיפים להורים: 1. תשאלו שאלות פתוחות כדי לעודד שיח. 2. הראו תמיכה בכל תחום שמעניין את ילדיכם. 3. ערכו מפגשי לימוד מהנים בבית. החינוך הוא חשוב, ובין קירות מוסדות אלו יש חיבור אמיתי לעולם רגשי עשיר.
