23/02/2026 01:00
אני יושבת בלילה, עייפה אחרי יום ארוך, ומסתכלת במראה. יש לי קעקועים שאני אוהבת, אבל לפעמים אני מתלבטת אם הם באמת משקפים את מי שאני היום. כשהייתי צעירה יותר, זה היה כמו תעודת זהות כל קעקוע היה סימן לציון דרך בחיים. עכשיו, כשאני מבוגרת, אני מרגישה שהמשמעות של חלק מהם השתנתה.
האם אני עושה את זה שוב? לשדרג, לשנות, להוסיף עוד קעקועים או אולי אפילו להפסיק עם כל זה? אני תוהה אם זה יגרום לי להרגיש יותר אני או שסתם יכנס אותי למעגל של שינויים בלתי נגמרים.
והפירסינגים… יש לי כמה, אבל אני מתלבטת לגבי עוד אחד. זה תמיד היה משהו שתפס אותי, אבל היום אני שואלת את עצמי אם זה בכלל מתאים לי. אולי אני מתבגרת או פשוט מחפשת שינוי. אבל מה זה אומר עלי? מה אני מנסה למצוא בכל התהליך הזה?
יש משהו מאוד אישי באמנות הזו על הגוף, וביום-יום אני מרגישה את הקונפליקט הזה בין להרגיש חופשיה לבין להרגיש מחויבת למה שכבר יש לי.
האם אני עושה את זה שוב? לשדרג, לשנות, להוסיף עוד קעקועים או אולי אפילו להפסיק עם כל זה? אני תוהה אם זה יגרום לי להרגיש יותר אני או שסתם יכנס אותי למעגל של שינויים בלתי נגמרים.
והפירסינגים… יש לי כמה, אבל אני מתלבטת לגבי עוד אחד. זה תמיד היה משהו שתפס אותי, אבל היום אני שואלת את עצמי אם זה בכלל מתאים לי. אולי אני מתבגרת או פשוט מחפשת שינוי. אבל מה זה אומר עלי? מה אני מנסה למצוא בכל התהליך הזה?
יש משהו מאוד אישי באמנות הזו על הגוף, וביום-יום אני מרגישה את הקונפליקט הזה בין להרגיש חופשיה לבין להרגיש מחויבת למה שכבר יש לי.