כשאני חושבת על הרגע שבו נכנסתי לעולם הטיפול, אני נזכרת ביום חורפי אפור בתל אביב. הייתי במצב רוח רע, הזמנים היו קשים, והתחושת בודדות הייתה מתמשכת. החלטתי לפנות למטפלת אחרי ששמעתי עליה מחברה טובה שסיפרה לי איך היא עזרה לה למצוא שלווה ורוגע.
ביום הראשון פגשתי אישה שאישרה כל מה שהרגשתי - לא שפטה, אלא פשוט הקשיבה. זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי מישהו שם בשבילי באמת. היא קיבלה אותי כמו שאני - עם כל הקושי, הדאגות והפחדים שלי. בזכות השיחות שלנו עברנו יחד דרך ארוכה של רגש והתבוננות פנימית.
מה שהכי זכור לי היה רגע שבו היא אמרה: "כל דמעה זורמת ממקום עמוק בתוכך. תן לדמעות לחולל שינוי." באותו הרגע הבנתי שהכי חשוב זה להיות מחובר לרגשות שלי ולתת להם מקום ולהתבטא. זה היה קריטי עבורי ללמוד שיש כוח ברגשות שלנו ולא חובה להדחיק אותם.
מאז אותו יום אני משתפת רק בצעד קטן בפוסט הזה - טיפ קטן אבל משמעותי: אם אתם מרגישים אבודים או בודדים, אל תהססו לפנות למישהו שיעזור לכם לראות את האור שבקצה המנהרה. לעיתים החיבור לאנשים אחרים הוא המפתח לשינוי; לקשר עמוק ולהקשבה שאין כמותה.
אתם לא לבד במסע הזה. ישנם מטפלים רבים שממתינים לכם כדי להנחות אתכם בדרך האישית שלכם לעצמי הנכון יותר שלכם. תן לזה Chance!
ואז על