חשבתי כמה פעמים על הרעיון הזה של חקלאות עירונית, כשהייתי מסתובב בין הבניינים הגבוהים והכבישים הצפופים. ותמיד היה לי חלום קטן בלב - לגדל משהו במו ידי, לחוש את האדמה, להרגיש את החיבור עם הטבע. אז החלטתי לקחת את העניין לידיים שלי ולנסות לגדל גינה קטנה במרפסת.
בהתחלה זה היה מאוד פשוט: כמה עציצים עם עשבי תיבול - פטרוזיליה, בזיליקום וריחן. כל פעם שיצאתי מהבית או כשחזרתי משוק הכרמל, התיישבתי כמה דקות מול העציצים ונתתי להם מגע בידיים. יש משהו בהריחות ובצבעים של העלים שזה כמו להביא את השמש לבית שלך.
יום אחד כשחזרתי מביקור אצל המשפחה ביישוב ליד, הבאתי איתי גם שתילים קטנים של עגבניות שרי. "זה לא יצליח," אמרו לי חברים בציניות, "אתה גר בקומה חמישית!" אבל אני ידעתי שהאמון שלי בעצמי הוא מה שיכול לשנות הכל. שמרתי עליהם יפה - השקיתי בשעות הנכונות והקפדתי שלא לתת להם יותר מדי מים (ואוי… זה באמת טריק קשה).
והנה הגיע רגע ההתעלות: אחרי חודשים של טיפול והשקעה ראיתי סוף סוף פרחים - ולאחר מכן גם פירות! העגבניות היו כל כך טעימות ומתוקות; אני זוכר איך קוטפנו אותן יחד עם הילדים שלי ועמדנו במחיאות כפיים קטנות בגינה שלנו באוויר הפתוח.
החוויה הזאת taught me a lesson שכבר ידעתי בלי לדעת - שגם במקום הכי צפוף ומרוחק מעץ או שטח ירוק אפשר להקים גינת חלומות קטנה.
אם יש לכם מקום פנוי על מרפסת או אפילו אדן חלון - אל תהססו! התחילו בסוג קל יחסית כמו רוקט או לדומיניקוס שיש עניין הרבה פחות בטיפול בהם ומדויקים באופן ההשקיה שלהם. על הדרך אתם לא רק מקבלים אוכל טרי ובריא אלא גם תחושת סיפוק שלא ניתן לתאר.
אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לקניות חשבו לפני כן אם תוכלו לגדול איזה פאוץ' קטן בבית שלכם ולהביא קצת מהירוק הזה לחיי היום-יום שלכם. החיים יכולים להיות ממש מתוקים בהנאה הקטנה הזו שנמצאת מתחת לאף שלנו!
ואז על