חודשיים אחורה, אחרי תקופה לא פשוטה של עבודה אינטנסיבית ולחץ מתמשך, החלטתי שהגיע הזמן לשים קצת את עצמי ראשון בסדר העדיפויות. חיפשתי משהו שיעזור לי להירגע ולהתחבר לגוף שלי, ואז הגעתי לסטודיו קטן שאני ממליץ עליו בלב שלם.
כשהגעתי לאימון הראשון, האווירה הייתה כל כך מזמינה. מורים עם חיוכים רחבים ומוסיקה רכה מרגיעה אותי מיד. אני זוכרת שראיתי אנשים בגילאים שונים - חלקם היו מנוסים וחלקם כמוני, רק מתחילים בשיטה הזו. הייתי קצת עצבנית בהתחלה, אבל ברגע שהתיישבתי על המזרן והתחלנו באימון התחלתי לשכוח מהכל; מהמטלות היומיות ומהסחות הדעת.
במהלך השיעור הבנתי שאת כל האנרגיה השלילית שהייתי רגילה לסחוב איתי ביום יום אני יכולה להשאיר מאחור. זה כמו לעזוב תיק כבד בכניסה לחדר וסתם לנשום עמוק. והשיעורים עצמם? מתחילים בנשימות מעמוקות ועוברות דרך תנוחות שנותנות תחושה שלא הייתי מתקרבת אליהן לפני כן - פתיחת הלב ופתיחת הנפש יחד עם הגוף.
לאורך השבועות הקרובים התחלתי להרגיש שינויים משני צדדים: פיזית יותר גמישה ונפשית הרבה יותר שלווה. מצאתי גם חברים חדשים שם - אנשים שהפכו לצוות התמיכה שלי באימונים וגם מחוץ להם.
אם יש לכם מקום כזה בעיר שבו אתם גרים - תנסו אותו! אני ממליצה לפעמים אפילו להגיע רק כדי לנשום את האוויר שם ולאוורר את הראש מהמרוץ המתמיד של החיים שלנו. אגב, בטיפ למי שרוצה להתחיל: קחו את זה לאט! אין צורך להתחרות בעצמכם או להביא לתוצאה מושלמת מהר מאוד; גם הקדשת כמה דקות לעצמך היא התחלה טובה!
אז בכדי לטפח גוף ונשמה כמו שני חברים הכי טובים - אני עוד כאן עם מזרן ביד ומלאת גרעינים של תקווה ואנרגיה חדשה לקראת השבוע הבא.
ואז על