לפני כמה חודשים החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל לעסוק ביוגה. לא הייתה לי שום הכשרה קודמת, ובעצם, אפילו לא ידעתי בדיוק למה לצפות. אבל אחרי יום עבודה מתיש ומלא לחצים, הרגשתי שאני זקוקה למקום שבו אוכל לנשום.
מצאתי סטודיו מקסים בשכונה שלי. כל פעם שהייתי נכנסת לשם, הרגשתי כאילו אני עוזבת מאחור את כל הדאגות והעומס של העולם החיצוני. האורות המעטים, השקט שבחלל והריח הנעים של השמנים האתריים יצרו בועה קטנה שבה יכולתי להיות רק אני ואני.
אחת התרגולים זכור לי במיוחד. זה היה שיעור חדש עם מורה חדשה שקיבלה אותנו בחיוך רחב. היא העבירה את השיעור בצורה כך שהצלחתי להתחבר לגוף שלי בפעם הראשונה - להרגיש אותו בתנועה ולא רק כאמור מכשול שקשה להזיז. כשעשיתי פוזות מסוימות ובפרט כשהגעתי לזמן המדיטציה בסוף השיעור, פשוט הרגשתי איך כל המחשבות והדאגות נמסות.
חשבתי על כך שרבים מאיתנו חיים בעולם תמיד רועש ועמוס מדי - בין עבודה לבית ולמשפחה - ושוכחים לעצור לרגע בשביל עצמנו. הייתי רוצה להעביר טיפ קטן לכל מי שעדיין לא טבל או ספג משהו משלו: תנו לעצמכם את המתנה הזו! גם אם אתם חוששים מהתחלה חדשה או מרגישים שאין לכם זמן, חשוב להבין שזה בדיוק הזמן להשקיע בעצמכם.
זכור לי רגע אחרי השיעור הראשון שבו חייכנו אחת לשנייה - אני והמורה החדשה ההיא. זה היה חיוך מלא הבנה ורחמים עצמיים שאמר "גם לך יש ימים קשים". וככה התחלנו מפגש שנמשך עד היום ואני שמחה לעדכן שעכשיו אני כבר מלמדת שיעורים בעצמי!
אני ממליצה לכל אחד ואחת מכם לנסות סטודיו ביוגה או פילאטיס בקרוב; תופתעו לדעת כמה אפשר להשתנות ברמה הפיזית והנפשית כשפשוט מוצאים זמן להתמקד בעצמכם ובמה שאתם צריכים באמת.
ואז על