תמיד יש רגעים בחיים שאותם אנחנו זוכרים לנצח. אחד הרגעים הללו התרחש כששיחקתי עם בת שלי, מיה, בבית שלנו. היא הייתה כמעט בת ארבע אז, והביאה לקניון את כל הציוד המבריק שלה: צבעים מעשי ידיים, מברשות, ומלא דפים לבנים שהיו מוכנים לספוג את ההשראה.
באותו יום החלטנו לצבוע ציור של עץ. לא סתם עץ - אלא העץ האהוב עליה שראינו בפארק ליד הבית. כשהתחלנו לצבוע, זכיתי לראות איך היא מחליטה שהגזע יהיה חום כהה לבן ואילו העלווה תצא משולבת בכל גוון ירוק אפשרי - מהכהה ביותר ועד הלבן-ירקרק שעושה לי מיד חיוך.
אבל המתנה הכי גדולה שהיוותה צבעים ביום הזה הייתה השיחה הפשוטה בינינו בזמן שצוייר לנו על הדף ובלב השתחררנו מקוראים לפנינו עד שחנות הפירות והרגשות שגם פה מתמזגים כנתיב חיים וקשרים חזקים בינינו.
“אבא,” אמרה לי פתאום מיה בעיניים נוצצות “כל צבע זה בעצם רגש.” בהתחלה צחקתי לה אבל אז עצרתי לרגע ותפסתי את עומק המילים שלה. “את רוצה לומר שכל פעם שאני רואה אדום אני מרגיש אהבה וריגוש?” שאלתי והיא הנהנה בצייתנות.
מאותו רגע הבנתי כמה חשוב להיות קשובים לא רק למה שאנחנו רואים אלא גם למעמקי הרגשות שלנו ולאנשים סביבנו. כל אחד מאיתנו יכול למצוא בגוונים השונים משהו חדש לחוש ולחוות - ושזה בסדר לשחק עם הקווים וגם לעזוב אותם אם צריך.
טיפ? קחו לכם פסק זמן בשבוע הקרוב וצבעו! זה יכול להיות ציורים כמו שלנו או פשוט לצייר בלוח מגנטי בבית שלכם או באוויר אם אתם רוצים שיראו והשמש תאיר על היצירתיות שלכם - תרשו לעצמכם להתנסות ולהוציא החוצה את כל מה שאתם מכסים בדפוסים יומיומיים ובשגרה. תגלו עולם חדש שבוער שם ואתם המתמודדים עם הקול שמסביב... הבראשית!
אם לומרים שיש צבעים שמדברים אליך מכל הסיבות האפשריות והן נמצאות במודעות קוקטלים שאפשר להרגיש בהם לכל מקום בו אכפת לך להקשיב, אז גם אני ממליץ לכם להקדיש לזה עוד קצת מחשבה ופשוט להתחיל לבחור מה אתם רוצים לזמן בחייכם.
שתפו אותי בזיכרונות ובצבעים שלכם!
ואז על