לא מזמן, עשיתי קעקוע קטן על הזרוע שלי. מדובר בציור פשוט יחסית - לב אדום עם מסגרת שחורה. זה לא משהו מופרך או מורכב כמו מה שרואים לפעמים, אבל עבורי הוא סמליות רבה. כשישבתי שם על הכיסא בזמן שהמכונה החרישה את עורתי, הרגשתי איך כל שרטוט מחיה בי זיכרונות וסיפורים.
החלטתי לעשות את הקעקוע הזה אחרי שהרגשתי שאני צריך איזשהו עדות לחוויות שעברתי בחיי. הלב הזה מזכיר לי כמה אהבות היו לי שבנו אותי למי שאני היום, גם אם חלקן נגמרו בדרך שלא פוקדת אותנו לחשוב עליהן יותר מדי. במובן הזה, הקעקוע הפך להיות סימן של חיבור לעברי ולאופני התמודדות עם החיים.
אגב, טיפ חשוב! אם אתם חושבים לעשות קעקוע ראשון - תבדקו היטב את האמן שלכם ותבחרו מקום שאפשר לסמוך עליו. חשוב להבין שגם הקטנים ביותר יכולים להפתיע בכאב שלהם ובתהליך ההחלמה. אני הייתי בהלם כשלוקח ימים עד שזה התחיל להרגיש נורמלי שוב.
לפני שנים רבות החלטתי גם לקנות פירסינג נוסף לאוזניים - אחד כמעט בכל אוזן! באותו רגע חשבתי שזה ייתן לי מראה שונה ומיוחד, כזה שמייצג את החופש שלי והיכולת לבחור איך להציג את עצמי לעולם. ובכן, אין ספק שזה עשה אותי קצת יותר יוצאת דופן ושונה בשגרה היומיומית.
בסופו של דבר, בין אם מדובר בקעקועים או בפירסינגים - מדובר בבחירות שאנחנו עושים כדי לבטא את עצמנו ואת האישיות שלנו בעולם המשתנה סביבנו. כל ציור וכל חור באותו אקט אומנותי בעצם מספר לנו משהו על מה שעיצב אותנו ואיזה מסלול עברנו בחיים שלנו.
אז כן, זו רק אחת מהחוויה שלי בתחום הזה ואני בטוח שיש לכולכם סיפורים מרגשים אחרים לחלוק!
ואז על