אחרי שורה ארוכה של אכזבות מרופאים שונים, מצאתי את עצמי בסיטואציה בה הייתי זקוק למענה רפואי דחוף. הפניתי את מבטי לקופת חולים שלי, והחלטתי לבדוק אם יש להם פתרון לבעיה שהטרידה אותי כבר זמן רב.
הגעתי למרפאה בשעת בוקר מוקדמת, כשעוד כולם ישנים. אווירת השקט הזו עשתה לי טוב על הנשמה. אני יושב שם במשרד, מחכה לתור שלי, ומבלי לשים לב מוצא את עצמי מקשיב לשיחות בין המבוטחים. כל אחד עם סיפור ואילוץ משלו. אנשים פה לא הגיעו אל המרפאה כדי לדבר על שטויות - הם כאן כי הכאב שלהם אמיתי ורב.
כשהגיע תורי נכנסתי לחדר הרופא, והרגשתי ממש כמו בבית: הוא הקשיב לי ברצינות ושאל שאלות שאף רופא אחר לא טרח לשאול בעבר. התחלנו לדבר על היסטוריה רפואית שלי ועל מה שאני מרגיש עכשיו - פתאום נפתחו לי עיניים להבין שהמצב הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי.
הרופא הפנה אותי לבדיקות נוספות ובזמן ההמתנה החלטתי לבקש להיכנס לרגשות קצת שונים מהאג'נדה היומיומית של חיים קדחתניים. איך זה שבקופות חולים יש לפעמים יחס כה אישי וחם? הרי מדובר באנשים מקצועיים שלא פוגשים יום-יום את כולנו באופן אינטימי כל כך! ואז הבנתי - שירות טוב מתחיל בקשר אנושי ופתוח.
מאותו יום יצא לי להשתמש בשירותי הקופה הזאת שוב ושוב והתמזל מזלי למצוא גם את הצוות המנהל שמכוון אותנו בדרכים הנכונות ולא רק מספק לנו תשובות טכניות ומהירות שנעלמות בין ארבע קירות המרקחה.
אם יש משהו שלמדתי מכל הסיפור הזה הוא שכדאי להשקיע בקשרים האלה ולנסות ליצור מערכות יחסים טובות עם אנשי המקצוע הרפואיים שלנו. אל תהססו להקדיש רגע לשיחה כנה או להשאיר מקום לתחושות שלכם במהלך הביקור בחדר הרופא; לפעמים דווקא הדיבור הפשוט ביותר יכול לתת לכם תחושת ביטחון ושלווה שאתה כל כך צריך בזמן כזה.
ולכם אני ממליץ, בבואכם לצאת למרפאה הבאה שלכם - הקדישו רגע לדיאלוג האנושי הזה מעל לכל התמחות רפואית והאמינו שאני יודע שזה משתלם!
ואז על