סוף סוף מצאנו את הזמן שמזמן חיכינו לו. אחרי חודשים של עבודה, גידול הילדים ויומיום שוחק, ארגנתי למשפחה טיול קצר ברמת הגולן. מה יכול להיות יותר מרגש מלצאת לטבע עם האנשים היקרים לי ביותר?
לילה לפני הטיול הייתי נרגשת כמו ילדה קטנה ביום הולדת. הכנתי תרמילים מלאים בכל טוב: סנדוויצ'ים, פירות, כמה משחקים וכמובן בקבוקי מים בלי סוף. מוקדם בבוקר התארגנו ויצאנו לדרך - השמש עוד לא שקעה, האוויר היה צונן ונעים.
הגענו לאזור החרמון ולאחר קפה על גדות נחל ושיחה כשרה עם המקומיים (שבאו להמליץ לנו על מסלול יפה) תפס אותנו רגע קסום. פתאום כל הטכנולוגיה סגרה את הפה שלה - הבנות שלי זנחו את המסכים וסחפו אותי אחריהן אל בין העצים והפרחים שנראו כאילו צויירו זה עתה.
הלכנו בשביל שהוביל אותנו לנוף המהמם של מעמק החולה למטה והבנתי איזו מתנה זו טבעת הקסם הזו שהטבע מעניק לנו בכל פעם מחדש. כל אבן, כל פרח וכל בריזה היו חלק מהתמונה הגדולה שהייתה צעצוע לילדותיי ולי יחד.
ברגע אחד עצרתי והתוודיתי בפני עצמי: "לעשות דברים פשוטים בחיים לפעמים זה הדבר הכי גדול שאפשר לחוות". טיולים בטבע לא רק מפגישים אותנו עם הנופים אלא גם מחברים בינינו בצורה שלא תמיד אפשר להסביר במילים.
אפשר להגיד שלי יש טיפ קטן לכל מי שמתכנן לצאת מעבר לעיר: אל תשכחו לקחת איתכם רגע לעצור ולהרהר במה שאתם רואים ואיך אתם מרגישים ברגע הזה. יום לאחר מכן על העלייה חזרה הביתה כתבתי ביומן שלנו כמה מחשבות מתוך הלב - איך כשאנחנו מנותקים לרגע מהמרוץ ומתחברים לטבע אנחנו בעצם מתחברים אחד לשני וגם עצמנו.
אז איפה שלא תהיו ובמה שתבחרו לעשות - צאו החוצה! החיים הם נדירים מדי כדי לבזבז זמן בתוך ארבע קירות.
ואז על