היום הייתי במחשבות על אילוף כלבים. זה כל כך מעניין איך כל כלב מתחבר לאדם בצורה שונה, כאילו כל אחד מהם מביא איתו את הסיפור שלו. אני לפעמים תוהה אם צריך יותר סבלנות או יותר סמכותיות באילוף. מצד אחד, אני מרגיש שצריך להיות רך ולעודד אותם, לתת להם להבין שזו חוויה חיובית. מצד שני, אני גם יודע שצריך להיות ברור ולקבוע גבולות.
זה ממש לא פשוט למצוא את האיזון הזה. יש ימים שאני חושב שהכלב שלי מתמרד בי, אבל אז אני מבין שזה גם חלק מהתהליך. כאילו, יש משהו מאוד אישי בקשר הזה הוא לומד ממני ואני לומד ממנו. אני תוהה אם זה כמו להיות הורה צריך לדעת מתי לחבק ומתי להעמיד בפינה. דווקא הלילה, כשאני עייף ומחשבות מתערבבות לי, אני מרגיש שזה יותר מורכב ממה שחשבתי.
ואז על