אתמול הלכתי לשוק הפשפשים בתל אביב, מקום שמזמין אותך להיסחף בין דוכנים צבעוניים, מלאים בכל טוב. לא הייתי בטוח מה מחכה לי שם - אולי אמצא איזה פריט ייחודי או סתם עוד חולצה רגילה שתתחפש לבטן שלי במראה. אבל כל מה שקרה שם היה ממש מעבר לציפיות.
בין הדוכנים גיליתי חנות קטנה ומתרפקת שנראתה כאילו פשוט נחתה מהמאה הקודמת. המוכר, איש מקסים עם חיוך רחב, סיפר לי שהחנות קיימת כבר מעל 20 שנה והוא רואה את אותם לקוחות חוזרים שוב ושוב. זה לא רק על בגדים עבורו; זו משפחה שבנויה על קשרים וחוויות.
כשעברתי בין הצבעים והסגנונות, מצאתי ג'קט מיוחד - כזה שצעק "קח אותי". הוא היה מעט מוזר ואולי לא משהו שהיה לובש ביום יום אבל מיד כשמדדתי אותו הרגשתי כאילו הוא מספר לי סיפור שלם: כמה מסעות עבר ועוד יעבור איתי בעתיד. המוכר אמר לי שהוא יצר לנו קשר חזק - בין הבגד לבין בעליו העתידי.
הרגע הזה הזכיר לי שנראות היא בסופו של דבר יותר מעניינת ממה שאנחנו לובשים כי אנחנו חייבים לזכור שהביגוד שלנו משמש כבדל לתודעות שלנו וכאיזון לרגשותינו. שלא נדבר על זה ששיחות אמיתיות מתחילות לעיתים קרובות ב"וואי! איפה קנית את זה?"
עכשיו אני ממליץ לכם לבדוק גם אתם בעצמכם איזה דברים מסתתרים בחנויות בגדים המקומיות שלכם והאם אפשר למצוא שם קצת קסם שנוסף על הבגדים עצמם. טפחו על עצמכם ברגע של אמת - השקיעו בבגדים שגורמים לכם לחייך ולרגיש חלק מעצמכם האותנטי.
אז ביומיום הבא שאתם מתכננים יצירה חדשה באירוניה או פשוט רוצים להביא שינוי למלתחה שלכם - תחזרו אחורה ותגלו שאולי יש לכם בשכונה אוצרות אמיתיים מחכות שימצאו!