זה היה ערב אביבי. השמש שוקעת, והשמיים מתמלאים בגוונים של אדום וכתום. החלטתי לשוטט ברחובות העיר, מלווה בסקרנות ובתחושת הרפתקאה. הגעתי אל חנות יין קטנה ונפלאה שפשוט קיבלה את פניי בחום. הכניסה לא הייתה מרשימה במיוחד, אבל משהו באווירה הפנימית משך אותי פנימה.
כשהריחות המוכרים החלו להתגנב לנחירי, נזכרתי בחיק המשפחה שלי בימי שישי בערב. תמיד ישבנו סביב שולחן עץ גדול והשתמשנו בכוסות יין כדי לחגוג את הלכידות שלנו ואת הקשרים שבראנו יחד כמשפחה. כל בקבוק יין שרכשנו היה לו סיפור - כשהיינו חוגגים שמחה או כאשר אחד מאיתנו פשוט רצה לפנק לאחר יום ארוך.
בחנות הזו, פגשתי אדם מבוגר עם חיוך רחב שנראה כאילו הוא מכיר כל בקבוק כמו את הילד שלו. הוא התחיל לדבר על אודות היינות המקומיים שמייצרים בעבודת יד ביקבי הסביבה ועל הדרך שבה כל טעם יכול לספר סיפור על האדמה ואנשים שמאחוריו. זה לא היה רק מסחר עבורו; זאת הייתה אהבה אמיתית ליין ולמסורת.
בחרתי בבקבוק עם תווית מיוחדת ששבה את לבי - לזניה מהרי הגליל עם נגיעות פרי הדר וזיכרונות ילדות ממסעותיי בצפון הארץ. כשהגעתי הביתה התיישבתי עם בני משפחתי ושוחחנו שעות על זיכרונות העבר ועל ההווה שלנו ואז יצא אל מחוץ לשולחן היין הזה - בדיוק כפי שעשינו פעם.
אני ממליץ לכל מי שאוהב רגעים מיוחדים, לקפוץ לחנויות כאלה ולעשות עצמכם שירות: שאלו שאלות, גלו טעמים חדשים וגם אתם תמצאו מעבר לכוס שלכם חלק מהיסטוריה אנושית עשירה של אנשים שעשו הכול מתוך תשוקה ואמונה בלבבותיהם.
אם אתם מחפשים עוד דרך להתחבר להיסטוריה שלכם ושל אחרים - פשוט תלכו ותגלו עולם חדש בין מדפי האלכוהול של העיר שלכם. ❤️🍷