לפני כמה שבועות, הגעתי למצב שבו הייתי צריך להתייצב בבית המשפט עבור מקרה שהתנהל שנים רבות. זה היה אחד הרגעים המתוחים בחיי. כל הכנה שנעשתה לא הייתה יכולה להכין אותי לרגש שהתגבר כאשר נכנסתי לטרקלין השיפוטי. גם אם מדובר בסמלים של צדק, הפחד והדרמה היו שם כמו בכל סרט טוב.
באותו רגע, כשעמדתי מול השופט ושמעתי את העדים מעידים, הבנתי עד כמה חשוב לדעת להקשיב. רובנו נוטים לחשוב שמשפט הוא מרוץ זירה שבו האחריות היא רק על כתפי העורכי דין שלנו - אך האמת היא שלפעמים דווקא ההקשבה היא זו שמביאה לניצחון.
למדתי שבחיים כמו במשפטים, לפעמים מה שצריך זה לא לדבר אלא פשוט להיות שם, להרגיש את המילים והרגשות שעומדים באוויר ולתפוס כל פרט קטן שיכול לשנות את התמונה הגדולה.
טיפ ליוצאים למסלול משפטי - אל תהססו להציג את עצמכם בצורה אמיתית ואנושית יותר. החיבור עם הקהל או השופטים יכול לעשות פלאים בכוח ההתבטאות שלכם ובגישור המרחק ביניכם לבין הצד השני.
וזה חל על הרבה תחומים אחרים גם: תראו בני אדם בעיניים ולא ככותרות ונתונים יבשים. הפעולה הזו יוצרת חיבור שמוביל לתוצאה טובה יותר בכל מסלול שתבחרו בו במהלך החיים.
אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם באווירה דומה - תמקדו בהקשבה והתייחסות אישית לכל פרט, ותראו איך הכל משנה פרופר לצורה טובה יותר.