כשהייתי צעיר, עמדתי מול קיר בוץ שהייתי אמור לבנות במושב שלי. המקום היה קטן ורחוק מהעין, אך אני ראיתי בו פוטנציאל. עם דליים ומרית ביד, הרגשתי כמו ילד שמשחק בחול. במעבר שעות, כשקיר הבוץ התחיל להתגבש, הלב שלי התמלא בהתרגשות.
בנאים רבים יגידו שזו לא רק עבודה פיזית, אלא גם עבודה נפשית. העבודה עם חומרי גלם טבעיים כמו אדמה ובוץ מחברת אותנו לאדמה עצמה. כל שכבת בוץ היא סיפור חדש - חותמת על חיינו. המגע עם האדמה הוא כמעט רוחני.
למדתי שלפעמים צריך להתאמץ הרבה יותר כדי להשיג תוצאה טובה. כשאתה מתחיל, לא תמיד ברור איך יתפתח הפרויקט, וסביר שתצטרך לפרק ולבנות מחדש - זה חלק מהתהליך.
הטיפ שלי הוא להתנסות בלי פחד ולקחת את הזמן, בין אם מדובר בבניית קירות או יצירת חללים חדשים. אל תשכחו ליהנות מהדרך! במקרה שלי, זה אומר לשים אוזניות עם מוזיקה אהובה או להזמין חברים לעזור.
בסופו של דבר, הבניין שלנו אינו רק מבנה פיזי, אלא אוסף רגשות, חוויות וזיכרונות. אנחנו נוטים להתחבר לדברים שטוחים בעבודותינו, ומחפשים משמעות שתמיד מרגשת אותנו מחדש.
לכל מי שמתלבט אם לקחת על עצמו פרויקט - תנו לעצמכם הזדמנות לחוות את העולם דרך הידיים שלכם! אתם עשויים לגלות פלאים שלא צפיתם בהם.
