כל אחד מאיתנו נתקל לפעמים במסעדות שמרגישות כמו קסם. כזו היא המסעדה “שקיעות” שנמצאת ממש על שפת הים, מקום שכבר הפך לאחד האהובים עליי בעשור האחרון. את השבת האחרונה בחרתי להעביר שם עם אהובתי המיוחדת, והאמת? זה היה יום ששווה לשתף.
כשהגענו, השמש בדיוק החלה לבעור באופק וצבעים מקסימים של כתום וסגול ליטפו את השמיים. ניחוחות ריחות התבלינים והדגה הטfresh עוטפים אותך ברגע שאתה נכנס פנימה, וזה כבר עושה את כל ההבדל. מצאנו שולחן קטן מחוץ, קרוב למעקה - המקום המושלם לצפות בשקיעה שלא תשכח.
המוקד הראשון היה כנפיים חריפיות שאפי לי לא יכול לעמוד בפניהן (וגם אני). ביס ראשון של קראנץ’ מושלם ופיקנטי גרם לנו להסתכל אחד על השני בעיניים מבריקות ולשתף חוויות מהילדות - איך בבית הקיץ שלנו אמא הייתה מכינה עוף צלוי עם תיבול דומה ואנחנו הנחנו אותו על פיתה טרייה מלוחה שכל כך חיכינו לה.
אז הגיע הדג הצלוי שלנו בתוספת רטבים מיוחדים - טעים עד כדי כך שהייתי יכול לבקש עוד מנה רק בשביל לחזור שוב לעצמי ובודקת האם אחרי כל טעימה מפעם לפעם נהיה אי פעם שבעים באמת. אנחנו צוחקים כשאני מביא לך הבנה: "לא להיות שבע זו מתנה".
ואיך אפשר לסיים בלי קינוח? הגענו למסקרפונה עם פירות הדר שהיה עשיר ומשוגע בטעמים כאילו הם לקוחים מסיפור אגדה. עברנו דרך שטחי חיים מדהימים יחד מרגע לרגע, כשבין הכותרות והמילים יש הרגשה אמיצה למשפחה שאנחנו בונים כאן יחדיו בסופו של דבר.
טיפ שלי, חברים: אל תפחדו לבחור במקומות שסביבכם אתם בדרך כלל מזניחים ובעיקר תעשו מהיצרות שלכם רגע מיוחד במיוחד באזור שזה בית השני שלכם. כי כל ערב כזה הוא הזדמנות לבריחה מהשגרה ולטפח קשרים חשובים בחיים.
מסעדת שקיעות עבורי היא לא סתם מקום לאוכל אלא גם יסוד בקשרים חברתיים ובזיכרונות שישארו איתנו לתמיד; ככה שבסוף הערב יצאנו משם מאוהבים יותר - באוכל וגם אחד בשנייה.