בשבוע שעבר החלטתי לבקר במרפאה פרטית אחרי שהרגשתי לא בטוח לגבי התחושות שלי. אני זוכר שהייתי סקפטי, חשבתי לעצמי "מה זה כבר משנה? אולי עדיף לחכות לתור בקופה". אבל חבר טוב שלי, שהיה שם לפני כמה חודשים והתרצה על השירות המעולה, שיכנע אותי לנסות.
כאשר הגעתי למרפאה, הרגשתי כמו באווירה אחרת. האורות היו רכים, הצוות היה מחייך ונראה שהם באמת משתדלים לדאוג לכל אחד ואחת. ישבתי וניהלנו שיחה פתוחה על כל מה שאני מרגיש. במרפאות ציבוריות לעיתים קרובות מתנהל מיון של תסמינים וחזרת לשגרה במהירות האפשרית - כאן זה היה אישי ועמוק יותר.
הרופא הקשיב לי ברצינות ובחן את הדברים שביקשתי לשתף. הוא הבין שלכל כאב או דאגה יש סיבות רבות ותהליכים שעליי להבין טוב יותר. במקום להמליץ מיד על תרופות ולהעביר אותי הלאה בתהליך כמו בשגרה הרגילה, הוא לקח אותי לפגישה מעמיקה שבה ניסינו להבין יחד מה עובר עליי הן פיזית והן נפשית.
לקח לי זמן להתחיל להרגיש נעים עם המצב החדש הזה ומצלצל קולות בראש הייתי חסר ביטחון לגמרי - האם זו התמודדות מיטיבה? בהמשך מצאתי שהאמון שנוצר ביני לבין המרפאה וגם בדרך שבה הם התייחסו אליי תרמו הרבה יותר לבריאות שלי מכל משהו טכני אחר.
בתוך תהליך המרפאה גיליתי עוד צדדים בריאותיים שלא שיערתי שקיימים אצלי: מערכת יחסים בין גוף לנפש שמושכת חוטים בכל כך הרבה מקומות בחיינו. תמיד חשבתי שמירב ההתמקדות היא בגוף הפיזי בלבד; עכשיו הבנתי שאין ״אני״ בלי השניים האלה ביחד.
אני רוצה להעביר לכם טיפ קטן - כשאתם מצליחים למצוא מקום שמתעניין בכם ולא רק בתסמינים שלכם, שאתם מרגישים בנוח לדבר ולשתף - כדאי להשקיע בזה גם אם מדובר בצעד ראשון מבוהל לעיתים. אתם עשויים לגלות עולם חדש ומלא אפשרויות רפואיות ולא רק טבעיות אלא גם רגשיות שראויות להתפתחות שלכם כפרטים וכחברה גדולה בפני עצמה.
אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים אם ללכת לרופא או לחכות לתור הכואב הבא בקהילה הציבורית - קחו רגע לחשוב על עצמכם ועל הדרך שתבחרו בה לאיכות החיים שלכם.