לפני כמה שנים, החלטתי לשים פעמי לעולם ההייטק. תמיד הייתי מעניין בתוכנה ובפיתוח, אבל אולי יותר מזה - רציתי להיות חלק מקבוצה, מקום שבו כל אחד תורם מהכישורים שלו למשהו גדול יותר. כשמצאתי עבודה בחברת תוכנה קטנה בתל אביב, לא באמת ידעתי מה מצפה לי.
ביום הראשון שלי בעבודה הייתי נרגש ודואג באותה מידה. הרגשתי כמו ילד בבית ספר חדש, מבולבל ולא בטוח מי החברים החדשים שלי יהיו. אבל מהר מאוד גיליתי שהמקום הזה הוא לא רק משרד; זה היה כמו משפחה. האנשים היו חמים ותומכים, ותוך כמה ימים כבר ישבנו יחד על קפה והחלפנו בדיחות.
אבל המהות של העבודה הגיעה לידי ביטוי במהלך פרויקט שלא צפיתי שיתפתח כך. התבקשנו לפתח מערכת לניהול פרויקטים פנימיים עם ממשק ידידותי ואינטואיטיבי לצוותים השונים בחברה. היתה לנו משימה מורכבת לפנינו - לעבוד תוך כדי שיתוף פעולה הדוק ולעמוד בלוחות זמנים מאתגרים.
אני זוכר ערב אחד במיוחד שבו כולנו ישבנו בשולחן עגול ויחד ניסינו לפתור בעיה טכנית שנתקלנו בה. במקום להיכנס ללחץ ולהאשים אחד את השני, התחלקנו ברעיונות ואני ראיתי איך כל חבר בצוות מוסיף את הגוון הייחודי שלו לדיון - כאילו אנחנו מפסלים פסל דינמי מתוך חומר גלם שאחרים לא הצליחו לראות.
בסופו של דבר הצלחנו ליצור מוצר מדהים ששיפר בצורה משמעותית את הדרך שבה אנו עובדים כצוות. ומה שעוד יותר מרגש הוא שהתהליך הזה חיזק קשרים אמיצים בינינו - הרבה מעבר לתפקיד שלנו כמפתחים מקצועיים.
אם אני יכול לתת טיפ לכל מי שנמצא בתחילת דרכו בעולם הזה או שוקל הצטרפות לחברת תוכנה, זה לזהות שמסביבך יש אנשים שאתגריהם וצרכיהם חשובים לא פחות משלך. אל תשכחו להשקיע זמן בבניית קשרים אנושיים כי בסוף זה מה שהופך אותנו לאנשים טובים יותר ולמפתחים מעולים יותר.
והכי חשוב? תהיו פתוחים ללמוד מתהליכים וכשלונות - הם יכולים להביא איתם שיעורים משמעותיים ומשמעותיים לחיים שלכם בכלל!