לפני כמה שנים, כשעזבתי עבודה בתחום שלא הרגשתי בו בבית, לא תיארתי לעצמי שהפסקה קצרה בין עבודות תוביל אותי לתובנות כל כך עמוקות על חברות תוכנה. החלטתי לקחת סיכון ולהצטרף לסטארט-אפ קטן שעדיין חיפש את הדרך שלו בעולם הגדול. למי היה אכפת מהגודל? הייתי רעב לאתגר חדש.
בשבוע הראשון שלי שם, ישבתי ליד המחשב שלי עם שלל פרויקטים להתמודד איתם. אבל הבעיה היתה אחרת: לא הכרתי אף אחד בצוות. זה הרגיש כמו להיות הילד החדש בכיתה האורכת מפגישה לפגישה ולחפש אחר מבט מכיר מנחם. ואז הגיע רגע קסום - אחד הקולגות שלי, התיישב לידי והחל לשאול שאלות על התחומים שאני אוהב ועל החוויות שעברתי בתעשייה.
בהתחלה זה היה ממקום מקצועי; הוא רצה לדעת מה אני חושב על טכנולוגיות חדשות והשפעתן על תחום הפיתוח. אך מהר מאוד השיחה התגלגלה גם לחיים האישיים שלנו והתחלנו לשתף סיפורים אישיים - החל מהמשפחה ועד לטיולים ואפילו אהבות שאיבדנו בדרך. קצת אחרי הפסקת הצהריים, הרגשתי כאילו אני חלק ממשפחה חדשה שמספקת תמיכה אמיתית ומנוגדת ללחץ היומיומי בעבודה.
מה שלמדתי מאז אלה שני דברים חשובים: ראשית, החשיבות של בניית קשרים משמעותיים בתוך מקום העבודה היא קריטית להצלחה ולשמירה על מוטיבציה חיובית לאורך זמן. שנית, הטכנולוגיה אולי מחברת אותנו מרחוק, אבל בסופו של דבר זו האנושיות והקשרים האישיים שבונים את הבסיס להצלחות אמיתיות בעבודה ובחיים בכלל.
אז אם אתם בתחילת הדרך שלכם בחברות תוכנה או באים לחלוק חלל עבודה עם צוות חדש - אל תהססו להתחבר לבני האדם שסביבכם. הכימיה שהיא ייחודית בכל צוות יכולה להיות מקור כוח עצום ברגעים מאתגרים ובלתי צפויים.
בסיכומו של יום אנחנו כאן כדי לסייע אחד לשני להתפתח ולהצליח - ובעיני זה הכוח האמיתי שמניע אותנו קדימה.