לפני כמה חודשים, החלטתי שהגיע הזמן לתקן את הגג של הבית שלי. אחרי שנים של דליפות ושל קרמיקות מתקלפות, הבנתי שזו לא תקופה להכביר במילים - הגיע הזמן לפעול. כמובן, כמו בכל דבר בחיים, זה התחיל בשיחת טלפון לחברת תיקון גגות (שוב אני בתפקיד הלקוח) ובחירה בבעל מקצוע.
כשהרגע הגיע והצוות התחיל לעבוד על הגג, חזרו אליי כל אותם זיכרונות ילדות מהבית שבו גדלתי. שם היה לנו גג ישן מאוד, שלאורך מספר חורפים הזכיר בכל פעם מחדש שהוא הידיעה הלא נוחה - כשתחילת עונת הגשמים עולה בעצם ההיכרות עם המעילים והסוודרים שלי. אם המים ברחו משם בפעם הקודמת, הם חוזרים שוב-פשוט כך.
כשהגשם ראשון החל לרדת אחרי התיקון החדש עשיתי את מה שאני תמיד עושה - פתחתי חלון ונעמדתי ליד הכיסאות כדי לשמוע את הצלילים בו זמנית ולראות איך המים מתנקזים כמו עוד ציור מרהיב מהטבע שמתרחש מעבר לדלת הכניסה שלי. ולא רק זה; היו גם תחושות נוספות בצד השני: הפחד שיחזרו הדאליפויות ושכל העבודה תהיה לשווא.
במהלך השבועות שלאחר התיקון התחלתי להבין שלא מדובר רק בגג שנמצא במצב מצוין עכשיו אלא גם בלבטים אישיים שטופלו באותו תהליך. פתאום גיליתי שההחלטה לחדש ולטפל בבית שלי הייתה הרבה יותר עמוקה ממה שחשבתי בהתחלה. היא הייתה למעשה דרך להזכיר לעצמי שכל דבר דורש תשומת לב ומאמץ כדי להיות איתנו בצורה הכי טובה שאפשר.
טיפ שאני יכול לתת למי שמתכנן לתקן את הגג שלו: קחו רגע לחשוב על הצורך האמיתי שלכם במה שאתם עושים - האם זה באמת יגרום לכם להרגיש טוב יותר? עצרו רגע לפני שאתם מתקשרים ותשקלו היטב איזה שינוי אתם רוצים לראות בחיים שלכם בכלל? כי בסופו של יום, הגג הוא רק סמל למה שבאמת קורה מתחתיו וזה המקום שלנו לחיות ולהרגיש בטוחים.
אז בפעם הבאה כשאתם מסתכלים על הגג ואת הקירות שפונים אליו בקיץ או בקיץ הקרוב צורת השמש והגשמים בישראל - זכרו שיש ספק קשה אבל גם פתרונות יפהפיים מחכים ללמוד להתפתח מתוך הכל!