בחורף האחרון, אני זוכרת שפתאום התחלתי לשמוע רעשים שלא הכרתי מהמטבח. הרבה פעמים זה קרה בלילה, כשכולם כבר ישנו ואני ניסיתי להתמקד בספר טוב. ההרגשה הייתה מוזרה - כאילו מישהו מתגנב אל בין הצללים של הבית שלי. אחרי כמה ימים של סקרנות (שגם גבלה בפחד), החלטתי להפוך את החששות לפעולה.
באופן כללי אני לא אוהבת להתמודד עם פחדים לבד, אז חיפשתי מדביר שיבוא לעזור לי לסלק את המזיקים הללו - ואיתם גם את תחושת האי-נוחות שעיטרה את ביתי באותם ימים. חקרתי באינטרנט וביקשתי המלצות מחברים, עד שסוף סוף הגעתי לדוד המדביר.
דוד הגיע בשעת צהריים מוקדמת ומייד הרגשתי שאני בידיים טובות. הוא דיבר ברוגע והסביר לי על כל תהליך העבודה שלו, בלי לפחד לפרט על החומרים שהוא משתמש בהם והשיטות שבהן הוא עובד - חשוב להבין מאיפה מגיע המטפל שלנו למזיקים. בזמן שהוא עבד במטבח הבנתי שיש פה משהו עמוק יותר מקירות שמפרידים בין הפנים לחוץ: מדובר בהרגשה שהבית צריך להיות מקום בטוח ונעים.
את האירוניה שבסיפור הזה גיליתי בדיעבד: במשך שנים חשבתי שמעבר לפרקטיקה המלאה של הדברה (לגרש חולדות) קיימת משמעות גדולה יותר בכך שאנחנו לא מבקשים עזרה מספיק מהר כשמשהו מטריד אותנו בבית או בחיים עצמם. אחרי שהכל נגמר עם דוד וחזרנו לשגרה רגועה ושלוה בבית, לקחתי איתי מסר קטן עשיר במשמעות - יש כוח בלהכיר בקושי ולפנות לעזרה לפני שמתרחש אסון גדול.
אז הטיפ שלי לכם: אם אתם פוגשים בעיות שאתם לא מצליחים לפתור בעצמכם - אל תהססו! היו פתוחים לקבל טיפול מקצועי ותמיד זכרו למצוא אנשים שעליהם אתם יכולים לסמוך. איכשהו הכל מתחבר - חולדות או פחדים אחרים הם חלק מהחיים אבל אין צורך לחיות איתם לבד.
ושיהיה לכולנו בית מלא בשקט ושיגרה נעימה!