לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי מחוץ לבית עם הילד שלי בלילה. היה זה ערב חורפי, גשם התחיל לרדת, ולא הייתי בטוח אם אני יותר מודאג מהמקום שבו אנו נמצאים או מהשעה המאוחרת. בשנייה הראשונה שהבנתי ששכחתי את המפתח על השולחן בסלון, הרגש שלי עבר בין בהלה לעצבנות. אחרי כמה דקות של ניסיונות להיכנס דרך חלון קטן (שאומנם לא יכולנו לפתוח), החלטתי לפנות למנעולן.
בחיים לא ציפיתי איך מפגישה עם איש מקצוע אני אצא עם מסר כל כך עמוק. המנעולן הגיע תוך עשרים דקות - והיה לו חיוך רחב שמייד סייע להרגיע אותי קצת. בזמן שהוא עבד על הדלת, הוא התחיל לשתף כל מיני סיפורים קטנים על חוויותיו בעבודה הזו.
"הלקוחות הכי מיוחדים הם לא אלו שמזמינים מנעולן בגלל כישלון טכני," הוא אמר בקלות מעוררת השראה, "אלא אלו שפשוט צריכים את העזרה כדי למצוא פתרון כשיש בעיה." לקח לי רגע להבין עד כמה נכון זה מה שהוא אומר; אנחנו תמיד חיים במרוץ ביום-יום שלנו ושוכחים להתעכב ולחשוב על הקטנות שגורמות לנו להרגיש בני אדם.
ברקע כל הסיפור הזה הייתה המשמעות הפשוטה של ההקשבה ותודעת השירות; האיש שרק לפני רגע טיפל בדלת שלי ממש הביא אור מחיי הלקוחות שלו לתוך המאמצים הפיזיים שלו: הוא רוצה שגם ברגעים קשים יהיו אנשים שיהיו שם עבורנו.
אז אחרי שסוף סוף הצלחנו להיכנס הביתה ונפרדתי ממנו באדיבות בלי לחשוב פעמיים לגבי המחיר - כי ההרגשה שמישהו שם בשבילך היא לדבר האמיתי! אז הטיפ שלי אליכם? תזכרו שאין רק דלתות שהן סגורות ופתוחות; הרבה פעמים יש גם אנשים שאתם יכולים לסמוך עליהם שיעזרו לכם לפתוח דלתות אחרות בחיים כשצריך.
שתפו בחוויות שלכם!
