הפעם האחרונה שמצאתי את עצמי בחנות תכשיטים הייתה ממש רגעים של קסם. עשיתי טיול קטנטן עם חברה טובה בעיר העתיקה בירושלים, והיו לנו כמה שעות פנויות בין כל האתרים המוכרים. פתאום, בעיקול צר של אחת הסמטאות, ראינו חנות קטנה ומזמינה עם חלון מלא בכל מיני תכשיטים יפים - טבעות מקסימות, עגילים נוצצים וצמידים שמספרים סיפור.
לא היה לי שום צורך בתכשיט חדש, אבל כמו שהעין נמשכת לדברים יפים בלב ובנשמה, מצאתי את עצמי נכנסת לחנות הזו. הצעירה שעבדה שם קיבלה אותנו בחיוך רחב והתלהבות מדבריה על כל תכשיט ותכשיט. היא סיפרה לכל אחד מהם סיפור אישי - מאיפה לקחה את האבנים ואילו רגשות הושקפו בהן.
בעודי מתרשם מהחיים שמסתתרים מאחורי כל פריט, זוג עגילים לא בוהים בי מתוך הקטגוריה הנשית ביותר - הם היו פשוט מושלמים! אבני אמטיסט סגלגלות זורחות באור החם של המקום, כאילו הן מחכות שיבחרו בהן וייתנו להן חיים חדשים. ברגע שראיתי אותן חשבתי על אמא שלי - אישה שאוהבת לצבוע את החיים שלה בגוני צבע ושואפת להביא אור לכל מקום שהיא נמצאת בו.
בסופו של דבר רכשתי לה את העגילים האלה כמתנת יום הולדת מוקדמת (כמו שאני עושה לעיתים קרובות). לא רק בגלל היופי שלהם אלא כי הרגשתי שהם יכולים באמת לשמח אותה ולהזכיר לה עד כמה היא אהובה ונאהבת על ידי כולם סביבها.
אני ממליץ לכולכם לקחת רגע ולהיכנס לחנויות תכשיטים כאלה ולאפשר לעצמכם להתמכר לתהליך הזה. לפעמים זה לא רק על רכישת משהו יפה; זה יכול להיות הזדמנות להתחבר למישהו אחר או לרגש עצמאי שטמון בנו. כשאתם מוצאים תכשיט שאתם מתחברים אליו ברמה האישית כמעט תמיד יש לו סיפור נפלא שאתכם ניתן לחלוק עם אחרים בעתיד.
אז נכון שבפשטות אין צורך בתוספות להפוך אותנו לאנשים יותר טובים או חשובים, אך לפעמים הדבר הנכון הוא למצוא דרך לבטא אהבה באחת מתצורות היופי שבהן מיוצרים הדברים סביבנו. אולי זו הדרך שלנו להוקיר תודה ולעורר השראה בנפש שלנו ובאלה שאנחנו אוהבים.
ובינתיים? אני לפחות יודעת שיש לי תוכנית ליום הולדת הקרוב…