לא מזמן מצאתי את עצמי עובר ליד אחת הספריות העירוניות שלא ביקרתי בה שנים רבות. נזכרתי בילדותי, כשבכל יום שישי אמא שלי הייתה לוקחת אותי לספריה, וכמה שהתמוגגתי מכל ספר חדש שהייתי ממלא בתשוקה ובסקרנות. חכמתה של כל אישה מבוגרת שטיפלה בספרים נתנה לי הרגשה של בטחון.
נכנסתי פנימה והליבי התמלא בתחושת נוסטלגיה. השקט המוחלט שנשקף בין הקירות הכחולים הפך את הסביבה לאידיאלית למחשבות עמוקות ולפנטזיות בלתי נגמרות. אני זוכרת באמת שעתיים שבהן רק הסתובבתי בין המדפים, מחפש את הספר שכבר מזמן רציתי לקרוא אך איך שהוא נשאר ברקע של החיים העמוסים שלי.
בעודי משוטטת, נתקלתי בכותרת שתפסה את תשומת לבי - ספר על מסעות בעקבות חלומות ואומניות שונות שמתפתחות מעבר לאופק היומיומי שלנו. פתאום הבנתי כמה חשוב לפעמים לקחת פסק זמן ולדבר עם עצמנו על מה שבוער לנו בלב.
באופן מפתיע, יש משהו כל כך מרגיע ומעורר השראה בלצלול לתוך דפי ספר טוב ודעת אנשים אחרים שראו ועשו דברים לפני אנחנו נולדנו. זה היה כמו לשבת עם חבר טוב לצהריים ולהחליף רעיונות על החיים ותובנות חדשות שאולי לא חשבתי עליהם קודם.
אני רוצה לחלוק איתכם טיפ קטן: אל תמעיטו בערכן של רגעים קטנים כאלה בספרייה כנגד המשימות היומיות שלכם; מה שכן תעשו זה למצוא לעצמכם לפחות שעה בשבוע לעבור בין מדפי הספרים ולגלות מחדש איזה עולם רחב ומשוגע מחכה לכם שם בחוץ.
ויהיו שרואים בזה כפשוט מקום להחליף ספר או להתחמק משעמום - עבורי זו היתה הזמנה לחזור לילדות ובעיקר להזכיר לעצמי עד כמה חשוב לזכור להרגיש ולהאמין מחדש במילים ובתוכן שהן יכולות להעביר לנו כי בתוך כל ספר מסתתר סיפור טמון שמדי פעם מתבקש לעלות שוב לכותרות החיים שלנו.