לפני כמה ימים הייתי בבית, אחרי יום ארוך בעבודה. הידיים שלי היו מלאות בעוד מטלה ועוד מייל להגיע לסיום. פתאום זה הגיע - הודעת טקסט מהשליח עם קוד משלוח וכתובתו של המסעדה שבחרתי בפעם המי יודע כמה. נשמתי אוויר עמוק, כי ידעתי שהזמנתי את הפיצה האהובה עליי - זו שמפזרת ריחות מדהימים בכל הבית.
כשהשליח הגיע, הוא חייך והעביר לי את האריזות כמו ששולחים מתנה חשובה. כשטעמתי לראשונה את הביס הראשון, התחלתי להבין שזה לא רק אוכל שעושה טוב לבטן, אלא גם לנשמה. הקשרים שאני יוצר עם המזון שאוכל הם פעמים רבות הרבה יותר ממילוי צורכי הגוף; הם נסיעות בזמן ומקום, זכרונות והשפעות חיוביות שלא ניתן למדוד.
יש משהו מיוחד באנשים האלה שמבֵיאים לנו את האוכל: כל אחד מהם מבצע משימה קטנה אבל מאוד משמעותית בדרכם שלהם. תמיד כשאני פוגש אותם אני מסיים בשיחה קצרה בלחיצת יד (או סתם עם מחווה נחמדה). בגטו העירוני בו אנחנו חיים שיחות כאלה יוצרות קשרים קטנים ומומנטונים של חיבור בין אנשים שונים.
אם יש לי טיפ בשבילכם - אל תפספו על הרגעים הללו! כשאתם מזמינים משלוח הבא לכם חמישה דקות נוספות לדבר עם השליח או להביע תודה אמיתית על עבודתו בזמנים לא פשוטים אלו. אולי זה נשמע טיפשי למישהו, אבל ברגע הזה אתם ממש אוצרים בתוככם רגש אנושי שסוגר מעגל מרגש בעולם המתקדם והקר שאנחנו חיים בו.
אז בפעם הבאה שאתם מקבלים משלוח עד לפתחונכם הקמחי מאותו מקום מוכר ואהוב, תזכרו שהחוויה לא מסתיימת בצלחת שלכם - היא מתחילה בה ועל הדרך אפשר ליצור חברויות חדשות ואנושיות במקומות הכי בלתי צפויים.