לפני כמה ימים החלטתי לפנק את עצמי בבוקר חוויתי במיוחד בשוק האוכל בתל אביב. התעוררתי עם געגוע למריחות לחמים טריים ולחיות של השוק - מקום שבו כל פינה מביאה עמה ריח חדש, טעם מפתיע והאנשים מסביב מדברים בשפה אחת: אהבה לאוכל.
כבר בכניסה לשוק הרגשתי איך ההתרגשות מתפשטת בי כמו ריח נעים של כיכר לחם חם. המוכרים זיהו אותי מיד מהפעמים הקודמות, והתשובות שלהם לכל שאלה תמיד מגיעות עם חיוך רחב ולאורך זמן, הם אף מתחילים לספר על הסיפור מאחורי הגידולים והמאכלים שהם מביאים.
עברתי ליד דוכן גבינות Artisan ממקום קטן בצפון הארץ. הגבינות היו ישנות ומיוחדות - ממש כמו סיפור משפחתי שמוסרים מדור לדור. המוכר אמר לי שהוא מכין אותן באהבה ובצורה מסורתית, ואני מצאתי את עצמי קונה גבינת עיזים עם תיבול מושלם שלא יכול היה להישאר במקרר יותר מיומיים.
ואז כמובן הגיע הזמן לקפה. נכנסתי לבית קפה קטן בצד השוק שבו הכינו את הקפה בצורה שאין דומה לה. הבנתי שגם כשונאת אנדרנלין אל תחום היצירה הזה, הרבה מאוד אהבה נכנסת לכוס הזו - משיחת החלב ועד שנייה אחרונה לפני שיוצא מהמכונה. זה היה לא רק השקיעה בקפה אלא גם במסע שאותו התחילו אנשים עוד לפני שהגשמנו אותו בכוס שלי.
יצא לי לדבר עם מטיילת שהגיעה מרחוק וראתה כל כך הרבה צבעים וחוויות בכל פינה בשוק. היא סיפרה לי שהיא נוסעת בעיקר כדי לטעום דברים חדשים, וזה באמת דבר שמיוחד בעיני - לצבור חוויות בטעמים ולהרגיש צלילים שונים מכל מקום בעיר.
לא יכולתי שלא לחשוב עד כמה אוכל הוא גשר בין אנשים ובין תרבויות שונות ואיך ברגע אחד אפשר להתחבר דרך מנה פשוטה מתוך הכלכלה המקומית שלנו ומהווה סיפור חיים בפני עצמו.
אז אם אתם מחפשים רגע של קסם ביום שלכם או אפילו דרך לפתוח שיחה חדשה וקשרים יפים מול האנשים שאתם אוהבים (או אפילו בני נכון), אני ממליץ לכם לקחת יום שגרתי ולצאת לשוק האוכל הקרוב אליכם. בתחילה ייראה לכם שזה בסך הכל מזון ושפע צבעוני אבל בפנים מסתכלות עליכם הזדמנויות חדשות לכל הטעמים והקשרים שיוצרים אותנו מחדש בכל מופיע בכוס מעל פני השולחן או על צלחת בינינו - הרי אנחנו חלק מהסיפור הזה שנקרא אוכל!