בשבוע שעבר לקחתי את לולה, הכלבה שלי, לדוגי פארק החדש שנפתח בעיר. כבר מאז שראיתי תמונות שלו ברשתות החברתיות, התלהבתי מהרעיון של מקום מוגדר שבו יכולה לולה להתרוצץ חופשי ולהתקל בכלבים אחרים. אחרי כל כך הרבה זמן בבית בעקבות המגבלות השונות, הייתי זקוק גם אני לחוויה חדשה ולמעט כיף.
כשהגענו לפארק, קיבלה אותנו אווירה של שמחה וצבעוניות. הכלבונים הקטנים ריצדו במרץ בין הבריכות וערימות האדמה, בעוד הבעלים שלהם משוחחים ומחליפים טיפים על גידול וטיפולים. הופתעתי לגלות כמה אנשים פתחו את הלב והנשמה בשיחה עם זרים מוחלטים רק בגלל האהבה המשותפת לכלבים.
לולה לא הייתה מסוגלת להתאפק - היא רצה ישר לעבר גור קטן והתחילה לשחק איתו כאילו היו יחד מגיל אפס. זה היה מרגש לראות איך הם מתקרבים ואיך כלבות אחרות מצטרפות למשחק תוך דקות ספורות בלבד. הכוח הזה שבא ממקום נקי ופשוט - שימח אותי מאוד.
בתוך כל הכייף הזה, וויכוחים קטנים פרצו פה ושם בין בעלים ובין כלבים כשמישהו התפרץ למגרש משחקים שלא לגמרי היה שלו. אבל ברוב המקרים, כולם חייכו והבינו שזה חלק מהעניין. עמדתי שם וחשבתי כמה החיים שלנו פשוטים יותר כשיש לנו צדדים כה אהובים עלינו לצידנו.
טיפ שלי לכל מי שרוצה לקחת את הכלב שלו לדוגי פארק: הגיעו בתקופות פחות עמוסות כדי שהכלבים יוכלו לתפוס את הקצב שלהם בלי לחץ של צעצועים מתחרים ואנשים סביבם. וכמובן - אל תשכחו להביא מים וצעצוע קטן! אם תמצאו ידידים משותפים בפארק - הכל יהיה עוד יותר טוב.
השמש שקעה מאחורינו בזמן שהלכנו הביתה ואני הרגשתי שזאת הייתה בהחלט תחנת עצירה ששווה לסמן ביומן שלי בכל שבוע מחדש. בליבה של העונה הזו הבנתי שאנחנו לא לבד במסע הזה; ישנם מאות חברים קטנים שסוחפים אותנו להרפתקה יומיומית מלאת חיוכים וזיכרונות חדשים שנרקמים בכל ביקור בדוגי פארק שיש בו כך הרבה קסם לפי דעתי.
אז בפעם הבאה שאתם מחפשים קצת כיף וחיוכים לשני הצדדים - דאגו לבקר בדוגי פארק הקרוב אליכם!