לפני כמה ימים, אחרי שבוע שגרתי ומעייף, החלטתי לקפוץ למכולת הקרובה. זו מכולת שאני באה אליה מאז שהייתי ילדה. עמדו שם תמיד אותם גברים ונשים, מוכרי המצרכים ובעלי החנות, ששמרו על חיוך רחב ודלת פתוחה לכל לקוח.
לקראת ערב, כשחזרתי הביתה מהעבודה, הרגשתי שיש לי צורך לא רק לקנות מצרכים אלא גם להתחבר לרגעים הקטנים של היום-יום. נכנסתי פנימה וריח התבלינים והלחם הטרי מילא את האוויר. זה היה כמו חיבוק חם שמזמין אותי להרגיש בבית.
והנה אני עומדת ליד מדף התבלינים ומגלה שבדיוק כמו אז, כשהייתי ילדה וראיתי איך סבא שלי בוחר את מרכיבי הסלט שלו - כורכום ולא שטוף רציני או קימל כי "זה נורא מוסיף טעם". הרגע הזה העלה בי זיכרונות מתוקים: ארוחות משפחתיות גדושות ריחות וטעמים שאי אפשר לשכוח.
לאחר מכן ניגשתי לקטגוריית הפירות והירקות. הבחירה הייתה עצומה ורציתי הכל! אבל במקום לבחור פירות לפי היופי שלהם, החלטתי להזכיר לעצמי לבחור דווקא את אלה שאולי נראים קצת פחות מושלמים - הם בדרך כלל טעימים יותר ושווים הרבה יותר.
בסופו של דבר ישבתי על הבר משקה קר עם שקית מלאה ביותר מהמינימום שקניתי - כל הפריטים זעירים ומלאים בטעמים ובזיכרונות משנים עברו. ועכשיו אני יודעת שכל פעם שאני נכנסת למכולת הזו אני לא רק קונה אלא גם מחיה רגעים שמשאירים מקום בלב.
אז אם אתם מוצאים את עצמכם במרכז העיר או בשכונתכם ויש לכם מכולת קרובה - תסננו רגע אחד כדי לחוות מחדש את הפשטות שמאחורי דברים קטנים ואיך הם יכולים לשמח אותנו ולחבר אותנו לעבר שלנו שוב ושוב.
ואל תשכחו לקחת איתכם לחם טרי - הוא פשוט ממכר!