לפני כמה ימים מצאתי את עצמי במרפאת שיניים, מעביר באורח פלא את הזמן בין קירות לבנים, ממתין לתורי עם תחושת חשש שמלווה אותי מאז שהייתי ילד. אבל הפעם זה היה שונה. בעודי יושב על הכיסא המוכר, התחילה לעלות לי מחשבה על כמה חשוב שניתן ערך לשיניים שלנו ולטיפולים שהם צריכים לעבור.
נזכרתי בילדות שלי. היו לי שיניים עקומות שלא הפסיקו להיות מטרד בכל פעם שחייכתי או צחקתי. חוויות כמו להרגיש מבוכה כשצילמנו תמונות משפחתיות או הבחנה בשמות חיבה לא כל כך מחמיאים בבית הספר זוכרות ספרי חיים אמיתיים של בטחון עצמי שהתערער. ההורים שלי עשו מעל ומעבר כדי לדאוג לטיפולי אורטודנטיה, ובסופו של תהליך זכיתי סוף סוף לחיוך שאני יכול להתגאות בו.
אבל מה שעוד יותר חקוק בי זה שאת התקופה הזו אף אחד לא ראה מתמודדת איתה בצורה טובה ממני בסביבה הקרובה שלי. כל כחול שישב באותה מרפאה היה עולם חדש עבורם - הם נכנסו עם הרבה פחדים ודאגות ותמיד יצאו עם חיוכים רחבים ופנים מאושרות לאחר טיפול שהיה צריך להשאיר אותם מודאגים.
אז הנה טיפ קטן ששמרתי לעצמי: אל תשכחו לבדוק את השינויים הקטנים במהלך שנות החיים שלכם - גם אם אתם חושבים ששיני החלב שלך אינן משמעותיות, דעו כי הן ה בסיס לשיני הבוגרים שלכם! נשמש סקרנים ונחושים למצוא דרכים כדי לשמור על בריאות הפה שלנו - ושתפו בתהליך הזה גם אחרים סביבכם!
אני עומד לצאת מהמרפאה כאשר אני מוריד בחלון האוטומטי הצלקות של הדאגה היחיד במערכת השיניים שלי והכל מגיע למקום הנכון בכל רגע מחדש. היום אני יודע שכל פעולה קטנה שאנחנו עושים היא באמת השקעה בעתיד שלנו ועושה הבדל עמוק בנפש ולא רק בבריאות הגופנית שלנו.
אז אוחזים בחיוך הרחב ומשתדלים לברך את הימים היפים האלה יחד! 💙