לפני כמה שבועות, כשהשמש התחילה לזרוח במלוא עוצמתה אחרי חורף ארוך וקר, החלטתי לצאת לטיול קצר בטבע. מדובר באחד המקומות האהובים עליי בצפון הארץ - מסלול הליכה שמוקף בעצי אלון ועשבים רכים. מה שהפתיע אותי היה לא רק הריחות והצלילים, אלא גם משחק הצבעים שעטף את הכל.
התחלתי ללכת ומידי פעם התעכבתי כדי להתרשם מהפרחים הפורחים. סביבי נפרשו צבעים שונים כמו קשת בענן: צהוב של חרציות, כחול עמוק של פעמוני הצליל ורוד מדבריה קטנות שהתפשטו בפינות שלא חשבתי שיש בהן חיים. כל צבע רגש אחר מחייב אותו לחוש משהו שונה.
בדיוק ליד אחד השיחים התיישבתי לזמן קצר ושקעתי בזיכרונות. החום של הצהוב הזכיר לי את ילדותי בשדות עם אבא שלי; הוא היה מצביעה לי "תראה איזה פרח משוגע!". הכחול? זה חיבר אותי לילדות בתור ילד שטס לשחות בבריכה ביום קיץ חם עם חברים - אי אפשר לשכוח את התחושה הזו כשגוף נכנס למים הכחולים הצלולים.
מה שאני מנסה לומר זה שכל צבע מזכיר לנו דברים מסוימים, תחושות או רגעים בחיים שלנו שאולי שכחנו ולפתע צפים מחדש כמו תמונה ישנה באלבום משפחתי.
אז אם אתם מרגישים פעם בלב שלכם משהו מוזר או שאתם פשוט רוצים לעצור לרגע ולהרגיש - תנו לצבעים לדבר אליכם. תראו איזה שינוי יכול להיות בגישה שלכם לעולם וגם בדברים הקטנים שסביבכם.
לסיום, טיפ ממני: נסו פעם לבחור צבע שאתם אוהבים ולהכניס אותו יותר לחיים שלכם - בין אם זה בביגוד, בבית או אפילו בקפה שאתם שותים ביום יום. הצבע הזה יכול להביא לכם שמחה חדשה ושפע של השראה!