לפני כמה חודשים, בתהליך של מעבר דירה, מצאתי את עצמי surrounded (שוב, סליחה!) בערמות של דברים ששכבו במגירות ובבוידם שנים בלי שנגעתי בהם. ככל שהתקדם תהליך האריזות והפינוי, הבנתי עד כמה אני אוגר דברים מיותרים. העניין הוא שלא מדובר רק באירוניה של "כל מה שאני לא צריך", אלא גם בזיכרונות - כל חפץ היה מלווה בסיפור או רגש.
נכנסתי לדירה החדשה עם המון רצון להתחיל מחדש. לקחתי החלטה: אני אחסן רק מה שחשוב. ארבע שעות ישבתי על הרצפה ומיינתי בין פריטים שונים - זה ייסע איתי וזו תשאר מאחור. התגלתה לי הדינמיקה הזו שבה כשתופסים פחד לאבד משהו, מתפתחת אהבה יתרה למה שאין בו צורך בכלל! פתאום למצוא את עצמי משחרר בגדים שלא נגעתי בהם שנתיים ורק הייתי בטוח שהם "אני".
אז איך באמת לסדר את האחסנה? אפשר להתחיל בחלוקה לקטגוריות: ביגוד, ספרים, מזכרות וכדומה. כאשר הכל מעוצב לפי הנושאים שלו ואני מוצא שאלו הדברים שעושים אותי מאושר במקום לעצב בלגן בבית שלי.
טיפ חשוב שלי - אם אתה לא מצליח להחליט לגבי חפץ מסוים, הפך אותו למשקה מסביר נפש עם חבר טוב שלך; קחו עשרה רגעים בשביל לדבר ולצחוק עליו ומה הוא אומר עליך עכשיו. הרבה פעמים הדברים שאוגרים הם בעצם ההיסטוריה שלנו שאנחנו מתקשים לשחרר.
בסוף התהליך היום אני מחייך אל הרוב הכמעט ריק במדפים שלי וגאה שיש לי מקום לנשום ונעים בבית שלי. ואם פעם כאב לי למכור בגדים יקרים ולא להשתמש בהם יותר… היום אני יודעת לתת להם חיים חדשים אצל אנשים אחרים וזה עושה אותי מאושרת עוד יותר!
תזכרו - סידורי אחסנה יכולים להיות סוג של טקס גילוי ושחרור אישי!