תמיד הייתי מהאנשים שדוחים את ניקיון הבית עד לרגע האחרון. המחשבה על לסנן אבק, לשטוף רצפות ולנקות מיטות נשמעה לי כמו עונש. אבל משהו השתנה אחרי שהפכתי להיות אמא. פתאום מצאתי את עצמי מתמודדת עם בלגן שלא הזדמן לי לדמיין.
באחד הימים, כשחזרנו הביתה מיום בלתי נגמר בגני המשחקים, נכנסו לפתחי דלת בית מלא בצעצועים מפוזרים, נישואי חטיפים שהתייבשו בפינה וערימות של כביסה שלא קיבלו תשומת לב כבר ימים ארוכים. זה היה הזמן שלי לעשות שינוי!
חשבתי לעצמי: "מה אם אני עתיד לראות בניקיון לא מטרד אלא זמן איכות?" החלטתי לנסות גישה חדשה - בכל יום אפנה רבע שעה לניקיון מזויע אך ממוקד. ולא להאמין! ברבע שעה זו גיליתי שאני לא רק מנקה; אני מוצאת רגעים קטנים של שלווה.
כשאני מניחה מוזיקה שאני אוהבת באוזניות וניגשת למטלות הניקיון בעיניים חדשות, כל פינה בבית הפכה למקום שבו אני משקיעה אהבה. אפילו אל הערימה של הצעצועים שהייתה נראית כגבעת הר געש - התחלתי לדבר איתם כאילו הם החברים שלי והבנתי שכל אחד מהם טומן בתוכו זיכרון מיוחד.
לאחר מספר שבועות כאלה, הבית התחיל להראות אחרת לגמרי; הוא היה מסודר כמו שהיה פעם (בלי להביא אותי לתחושת שעמום). מה שהכי חינך אותי מכל הפרויקט הזה הוא שהניקיון הפך למשהו הרבה יותר משמעותי עבורי מאשר פשוט להסיר לכלוך - זאת הייתה דרך לחיות בהכרה ובאהבה עם הסביבה שלי.
אז טיפ קטן יש לי לכם: אולי כדאי לקבוע עם עצמכם זמן קצר בכל יום שתקדישו בזמנים שנראים לכם הכי עמוסים - תעשו מזה מפגש עם עצמכם או אפילו משפחתכם. אתם עשויים לגלות שמציאת קצת סדר יכולה להביא לשקט נפשי גדול ולהרגשה טובה יותר בסופו של יום.
מאחלת לכולנו בתים נקיים ומלאים בשמחה!